27

ודבר שאין לגביו שום הבדל – שוכחים –

כך גם בלימוד התורה: חשוב לו שיהיה לימוד תורה גדול בכמות ובאיכות, אך אין חשוב לו "מה היתה משמשת" – אין זה שורש נשמתו⁶³ לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (=להסיק ולהבין את הסוגיה בהתאם לפסק ההלכה),

עד אשר יכול להיות כאן למטה, שיווצר מצב של חריף, אך ללא "ומסיק"⁶⁴ כלל,

לכן אומר אבא שאול ומזכיר, שיש ליישם את לימוד התורה במעשה מסויים בפועל, ובאופן כללי – לימוד המביא לידי מעשה.

כאשר יש ליהודי רק את ה"יין" שבתורה, ייתכן שלא ירצה להנתק מהתענוג שבהבנת התורה כדי לעסוק במעשים, הקשורים לפעמים לכפיה – מעשה מלשון⁶⁵ מעשין על הצדקה⁶⁶.

אך כאשר לימוד התורה חדור בהתבטלות, ומטרת הלימוד היא כדי לדעת כיצד לכוין לרצון העליון⁶⁷, דוקא אז גדול לימוד (כולל המשמעות – גדלות הלימוד), הלימוד הוא באופן ש"מביא לידי מעשה", עד לעיסוק דוקא במעשים, כפי שמספרת הגמרא⁶⁸ בהרחבה על רבי חייא – שעשה את המעשים דוקא בגופו ממש, ומסיים: כמה גדולים מעשי חייא.

(משיחות ש"פ דברים תשמ"ב, תשל"ו)