ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ג

200

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

פרטי הקרבנות, גם את הפרטים הזהים ליום הקודם.

כפי שראינו לפני כן, לגבי קרבנות הנשיאים, שלמרות שכל נשיא הביא קרבנות בכמות זהה לנשיאים האחרים, למרות זאת, כיון ש"כל אחד ואחד הקריבו לפי דעתו"¹⁴ – לכל נשיא היו כוונות משלו, בהתאם לשבט שלו – מפרטת התורה את הקרבנות לכל פרטיהם אצל כל נשיא, שתים עשרה פעמים, ואינה מסתפקת באמירה "וכן הקריב..." וכדומה.

אך בענינינו, אין התורה מפרטת את פרטי הקרבן בכל יום בנפרד, אלא להיפך – התורה מדגישה "ומנחתם ונסכיהם... במספרם כמשפט", שיש להם אותו משפט כקרבנות היום הראשון¹⁵. כלומר: לא זו בלבד שאין מודגש כאן שהקרבנות של כל יום הם קרבנות שונים, אלא להיפך: התורה מדגישה שזהו אותו ענין החוזר על עצמו בכל יום ויום "כמשפט" של היום הראשון.

ולפי זה מתעורר אצל רש"י הקושי: אם קרבנות החג הם ענין אחד – מדוע פרי החג "פוחתין והולכין"? אם יש צורך לשנות את מספר הפרים, צריך היה לעשות זאת באופן של ברכה, תוספת ו"מעלין בקודש", ולא באופן של כליה, "פוחתין והולכין"!

יותר מכך – יש כאן ניגודים: מכך שבכל אחד מן הימים יש שינוי, הפחתה, במספר הקרבנות, רואים, שאלה הם קרבנות שונים, שמשמעותה שונה. אך מיד לאחר מכן מדגישה התורה שקרבנות החג הם ענין אחד – "משפט" אחד?

על כך משיב רש"י "פרי החג שבעים הם כנגד שבעים אומות שמתמעטים והולכים": אכן, קרבנות החג הם ענין ומשפט אחד, אך לגבי הרמז לאומות שישנו בפרי החג, מתבטא הענין במספר הקרבנות הכללי של כל ימי החג – "פרי החג שבעים הם כנגד שבעים אומות": הפרים המוקרבים בכל שבעת הימים מרכיבים יחדיו ענין אחד – שבעים אומות. וזהו ההסבר להקרבתם באופן של "פוחתין והולכין", כי "(שבעים אומות ש)מתמעטים והולכים".

ה. ההקרבה מגינה, והמספר – סימן כליה

אך לבן החמש למקרא אין מובן:

כבר למדנו במקומות רבים בתורה על קרבנות לסוגיהם השונים, ובכל מקום השפעת הקרבנות היא חיובית וטובה – סליחה וכפרה, "ריח ניחוח לה'", וכדומה.

כיצד ייתכן, שהשפעתם של פרי החג היא כליה?

הערות

14. לשון המדרש (במדב"ר פי"ג, יד). וכן מובן גם בפשטות, כמשנ"ת בלקו"ש שם (ע' 43).
15. ראה רמב"ן לעיל כח, ז (בסופו). רש"י ד"ה רב אשי סוכה מז, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.