184

העדה" יכולה להיות גם כלפי הסנהדרין.

ואם כך שבה הקושיה ומתעוררת: מדוע אין רש"י מפרש כאן כלפני כן, ש"בבית המדרש היו יושבים" – כפירוש ראשון ועיקרי?

ג. "פתח אהל מועד" הוא "בית המדרש"

יש הבדל נוסף בין הפסוק שבפרשתנו לבין הפסוק שבפרשת בהעלותך, אשר באמצעותו ניתן היה, לכאורה, לבאר את הסיבה לשינויים שבין פירושי רש"י הללו:

בפרשת בהעלותך אין נרמז בפסוק היכן היו משה ואהרן, ולכן יכול רש"י לפרש "כששניהם יושבין בבית המדרש באו ושאלום". אבל בפרשתנו נאמר במפורש בפסוק שהם היו ב"פתח אהל מועד", וייתכן לומר שמשום כך אין רש"י יכול להסביר בפירושו הראשון והעיקרי ש"בבית המדרש היו יושבים".

אך גם הסבר זה אינו מספיק, כי:

א) בפשטות, "פתח אהל מועד, ו"בית המדרש" היו במקום אחד: ב"פתח אהל מועד" הכוונה היא לחצר המשכן¹⁴, וגם בית המדרש שכן בחצר המשכן, ליד המזבח, כפי שרש"י אומר בתחילת פרשת משפטים¹⁵: "שתשים סנהדרין אצל המזבח". לכן אפשר לומר, שב"פתח אהל מועד" הכוונה היא "בבית המדרש".

ב) אף אם נאמר, שבפסוק זה אי אפשר לומר שהמשמעות של "פתח אהל מועד" היא "בית המדרש", הרי דבר זה עצמו דורש הסבר. ועוד – מדוע הכרחי בכלל לפרט, לפי פירוש זה, ש"בבית המדרש היו"? רש"י יכול היה לומר, כלפני כן, "לפני כולם עמדו", והרי כבר בפסוק נאמר היכן התרחש הדבר "פתח אהל מועד"?

ד. "לפני..." "ולפני..."

כדי להבין את כל האמור לעיל יש להקדים ולבאר בכלל את השאלה "אם משה לא היה יודע...":

מפירוש רש"י¹⁶ נראה, שמפשט הפסוק מובן ששאלתם של ה"אנשים אשר היו..." ושל "בנות צלפחד" נשאלה לכל אחד מן הנשאלים בנפרד. אך בכך ייתכנו שני אופנים: בדיבור אחד – בבת אחת, או בזה אחר זה. ולכן, לאחר שפירש רש"י בפרשת בהעלותך "כששניהם יושבין בבית המדרש באו ושאלום", הוא מרחיב, שלא כדרכו בכל מקום, כדי לשלול את האופן של בזה אחר זה: "ולא ייתכן לומר זה אחר זה, שאם משה לא היה יודע אהרן מנין לו". וכן בפרשתנו, כאשר רש"י מדגיש