183

ומשה – ולמרות זאת מביא רש"י את פירושו של רבי יאשיה דוקא כאן?

ב. "נכנסו כל העם"

לכאורה ניתן היה להסביר, שההבדל בין שני פירושי רש"י – בפרשת בהעלותך ובפרשתנו – כרוך בהבדלים הלשוניים שבפסוקים:

בפרשת בהעלותך נאמר רק "לפני משה ולפני אהרן", ולכן סביר לפרש לפי פשוטו של מקרא "כששניהם יושבין בבית המדרש...". אבל בפרשתנו, כאשר התורה מוסיפה גם "וכל העדה", אין רש"י מפרש בפירושו הראשון והעיקרי ש"בבית המדרש היו יושבין", כי בפשטות לא ייתכן ש"כל העדה" יהיו ב"בית המדרש".

אך לאמיתו של דבר, אי אפשר להסביר כך, כי

בנוסף לכך שלפי זה קשה שוב מדוע אין רש"י מפרש דבר בפרשת שלח, שהרי גם שם מוסיפה התורה "אל משה ואל אהרן ואל כל העדה", ולכן כבר אי־אפשר לומר, כדלעיל, שהוא מסתמך על פירושו בפרשת בהעלותך "כשיושבין בבית המדרש" –

הרי בנוסף לכך קשה, שהרי רש"י עצמו אמר בפירושו בסוף פרשת תשא¹⁰: "כיצד סדר המשנה... נכנסו כל העם". כלומר, במקום – "בית המדרש" – שבו לימד משה את התורה לישראל נכנסו "כל העם", ואם כך, לא קשה בעניננו כיצד נכנסו "כל העדה" לבית המדרש.

והסיבה לכך, במילים "כל העם", וכן "כל העדה", אין הכוונה לכל בני ישראל ממש, אלא רק לאלה אשר חפצו ללמוד וכדומה¹¹, ולכן אין קושי¹² לפרש שכל אלו – משה, אלעזר, הנשיאים וכל העדה – היו בבית המדרש.

יותר מכך: בפסוקנו אף פשוט יותר להסביר ש"בבית המדרש היו יושבים", כי כאן מופיע הביטוי "כל העדה", ולא "כל העם" והרי רש"י כבר הסביר לפני כן מספר פעמים¹³ שהמשמעות של "כל