182

הערות

1. 8. וכן הוא ברש"י כאן (וכ"ה ברש"י אמור כב, ב. חוקתיט,ז)–אףשבמ"א(בראשיתב,יט.שמותב, ה) נקט "ופרשהו". וטעם החילוק יש לומר: כשאין המקרא סובל פירוש אחר, הרי סירוס המקרא הוא רק כדי לפרשו; וכשאפשר לפרשו גם בליסירוסואעפ"כסרסהמקראמטעםחיצוניהריזה "דרש"*. ולהעיר משאר הביטויים בעניןזה בפירוש
2. 9. מלשון רש"י "אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע", ולא הביא הנשיאים [ובפרט שבגמרא שם מביא הנשיאים*, ורש"י בוחר בגירסת הספרי רק כתובה בפנים הכתוב (בבראשית שם – "שם" ("לעולם"), בשמות שם – "בו")).
3. . וגםע"פההלכהצ"עובירוראיךולמהנתנולהם חנםבלישומאחלקשארהשבטים.ובפרטע"פפרש"י לך יד, כד. וי"ל שבני גד וב"ר ביארו זה באמרם "כי לא ננחל אתם גו' באה נחלתנו גו'" (שם, יט) – חילוף. ועפ"ז תומתק כוונת הפסוק, דלכאורה מאי קמ"ל. וראה אוה"ח ועוד.
4. . גם יש לומר – כשכותב רש"י "ופרשהו", כוונתו שגם לאחר הסירוס צריכים להוסיף פירוש בהפסוק (כבב' מקומות הנ"ל שהוסיף רש"י תיבה כאילו היא רש"י עה"ת (לך יד, טו. שמות ד, כ. בשלח טז, כ. תרומה כז, ד. אמור כג, טז. שלח יד, כא. בלק כב, לג.וראהפרש"ימקץמא,נז).וראהעודבזהלקו"ש ח"ז [המתורגם] ע' 125 הערה 13 בשוה"ג. חכ"ב [המתורגם] ע' 46. ואכ"מ.
5. . בגמרא שם הובא גם "וכל העדה" (וראה רבינו גרשום ורשב"ם שם). אבל בפשוטו של מקרא מובן שבנותצלפחדלאשאלואצלם(דמהעניןפסקידינים לכל העדה, ובפרט דחכמניות היו (רש"י לקמן פסוק ד)). וגם את"ל ד"כל העדה" כאן פירושו סנהדרין (כדלקמן בפנים סעיף ב) – אינו מסתבר ששאלו ל"כל העדה" (78,600 – פרש"י יתרו יח, כא. וראה רש"י בלקכה,ה.לקו"ש[המתורגם]חי"חע'356הערה18). וכדמוכח גם משינוי לשון הכתוב שבהם לא נאמר משה ואלעזר] – משמע, דלדעת רש"י הנשיאים לא נשאלו (וראה משכיל לדוד כאן). אבל דוחק לפרש כן, כי: (א) לפ"ז אין מובן איך יפרש מ"ש "ולפני הנשיאים"? (ב) מהו שכתב בסוף פירוש הב' "לפני כולם" (שאינו מתאים בנוגע לשנים)? (ג) בדפוס שני דפרש"י הגירסא "לפני הנשיאים כו'". ואוליישלומר,שגםלפיהגירסאשלפנינוכוונת רש"י גםלהנשיאים, אלאשכשכתוב "ולפני אלעזר הכהן" מיד מתעוררת השאלה "אפשר אם משה לא ידעכו'",וכיוןשמתרץ "סרסהמקראכו'"כברמובן מעצמו שגם "ולפני הנשיאים" הוא מקרא מסורס. והוא דוחק גדול. "ולפני". [אבל להעיר מהד"ה בדפוס שני דרש"י "ולפני הנשיאים ולפני כל העדה"].