172
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
נבואות מפורשות במספר מקומות אודות האומות והגויים לעתיד לבוא11, החל מהפסוקים שבתחילת דברי ישעיהו12: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה'... ונהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה... ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים...", עד13 לנבואה שבסוף ישעיהו14 "לקבץ את כל הגוים והלשונות ובאו וראו את כבודי... והגידו את כבודי בגוים והביאו...". וכן הנבואה15 "אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד". וכן במספר מקומות בדברי הנביאים16.
ב. "יכרתו יגועו" – כל אומות העולם?
בספר זכריה17 מופיעה הנבואה: "והיה בכל הארץ נאום ה' פי שנים בה יכרתו יגועו* והשלישית יותר בה". על כך נאמר במדרש18 שהשליש ("השלישית") שישאר "אלו ישראל". לפי זה יוצא, שלעתיד לבוא הגויים "יכרתו ויגועו".
ולפי זה אפשר לומר, שפירושו של אבן־עזרא על "וקרקר כל בני שת" הוא בהתאם לנבואה זו בזכריה.
אך על ידי כך מתעוררת השאלה שלעיל על נבואה זו: כיצד מתאימה הנבואה בזכריה לנבואות הרבות שהוזכרו לעיל, שלעתיד לבוא יהיו גויים ואומות?
בגמרא19 ישנה מחלוקת בין ריש לקיש לבין רבי יוחנן לגבי המשמעות של "והשלישית בה יותר": ריש לקיש אומר "שלישי של שם. אמר ליה רבי יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי (=אין הקדוש־ברוך־הוא רוצה שתאמר כן), אלא אפילו שלישי של נח" (כלומר, חלק גדול יותר, שליש מכלל אנשי העולם יישארו). ויש פירוש בדברי
הערות
- 11. ואין לתרץ דהכוונה כאן היא להרס וחורבן של הממלכה והאומה ולא השמדה ואיבוד בני אדם בתור יחידים, ובהנבואות (שהובאו בפנים) הכוונה רק שיהיו אנשים מאוה"ע – כי: א) בפסוק מפורש "כל בני שת", שמורה על כל בני אדם – ראה ראב"ע כאן "כמו בני אדם"*. ועד"ז הוא באברבנאל. ועוד. וכלשון הת"א "כל בני אנשא". וכדמוכח גם מהנבואה בזכרי' שהובא לקמן סעיף ב. ב) לאידך: מלשון הנבואות בכ"מ משמע שלעת"ל יהיו גם אומים וגוים (ולא רק כאנשים יחידים).
- 12. ב, ב ואילך.
- 13. וראה שם מב, י ואילך. נו, ג ואילך (וראה רד"ק שם, א. שם, ח).
- 14. סו, יח ואילך.
- 15. צפני' ג, ט.
- 16. ראה לדוגמא: מיכה ד, א ואילך (כהפסוקים בישעי' ב, ב ואילך). זכרי' ב, טו (ראה רד"ק שם, יד).
- 17. יג, ח.
- *. כ"ה בזכרי' שם. ובסנהדרין (וכן בע"י שם) ובמדב"ר שהובאו לקמן – "ויגועו".
- 18. תנחומא שופטים ט. במדב"ר פט"ו, יד.
- 19. סנהדרין קיא, א.
- . ולהעיר מפרש"י כאן "כל האומות". וראה רמב"ן ודעת זקנים מבהע"ת. ועוד.
במדבר רבה ט״ו:י״ד - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, כא): יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ, מַהוּ וָמֶלֶךְ, הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, וָמֶלֶךְ, הַמְלֵךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, יד): וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ. דָּבָר אַחֵר וָמֶלֶךְ, יָכוֹל אִם יֹאמַר לְךָ הַמֶּלֶךְ לֵךְ עֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁתִּשְׁמַע לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: יְרָא אֶת ה', כָּךְ מָצִינוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁאָמַר לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא שָׁמְעוּ לוֹ, אָמְרוּ לוֹ (דניאל ג, יח): לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא נִסְגֻּד. אָמַר לָהֶם נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, יד): הַצְדָּא שַׁדְּרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, אָנְטוֹס, אֶתְמוֹל אַתֶּם אוֹמְרִים כָּל מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִקַּח לוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיָה הוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה י, י): וּפְסִילֵיהֶם מִיְרוּשָׁלָיִם וּמִשֹּׁמְרוֹן, וְעַכְשָׁיו בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ, הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, לֹא כָךְ אָמַר לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּשְׁמְעוּ לַמַּלְכוּת כָּל מַה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, אָמְרוּ לוֹ מֶלֶךְ אַתָּה עָלֵינוּ לְמִסִּים וּלְאַרְנוֹנִיּוֹת, אֲבָל לַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נְבוּכַדְנֶצַּר אַתְּ וְכֶלֶב שָׁוִים. (דניאל ג, טז): עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא נְבוּכַדְנֶצַר, (דניאל ג, טז יז): לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ, הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִּי אֲנַחְנָא פָלְחִין, וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁיזִב (דניאל ג, יח): וְהֵן לָא, אָמְרוּ לוֹ, בֵּין מַצִּיל וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מַצִּיל (דניאל ג, יח): יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין, הֱוֵי יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ. (משלי כד, כא): עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב, וְעִם אוֹתָן שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהֵן שְׁנֵי אֱלוֹהוּת בָּעוֹלָם אַל תִּתְעָרָב לָהֶן, שֶׁסּוֹפָן לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יג, ח): וְהָיָה בְּכָל הָאָרֶץ נְאֻם ה' פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֶר בָּהּ. וּמָה הֵן הַשְּׁלִישִׁית, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל (ישעיה יט, כד): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָה וגו' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, הֱוֵי יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ. וְכָל מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפוֹ לֵעָשׂוֹת מֶלֶךְ, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מֵאַבְרָהָם, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יב): כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וּמִנַּיִן שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יז): אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, מַהוּ שָׁוֵה, עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִשְׁווּ הַכֹּל וְנָטְלוּ עֵצָה וְקָצְצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוּהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. וְלֹא תֹאמַר אַבְרָהָם בִּלְבָד אֶלָּא אֲפִלּוּ משֶׁה שֶׁנִּתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, לְכָךְ כְּתִיב: יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.