169
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ויש לומר, שזאת בדומה להלכה37, ש"מותר להתלוצץ בעבודה זרה"38, כי הזכרת שם עבודה זרה באופן זה גורמת להיפך ממתן חשיבות לעבודה זרה, ועל ידי כך מבזים את העבודה הזרה.
ה. הזכרת שם ע"ז על־ידי הקב"ה מבטלת אותה
לפי זה מובן מדוע אומרים בעלי התוספות שאיסור הזכרת שם עבודה זרה הוא "דוקא לאדם אבל לא לקדוש־ברוך־הוא":
כאשר אדם מזכיר שם של עבודה זרה הרי זהו רצונו להזכירה, ובמיוחד כאשר הזכרה זו היא לצורך כלשהו39, ובכך ניתנת חשיבות לעבודה הזרה, אך מצד הקדוש־ברוך־הוא אין מקום חס־ושלום לטעות של עבודה זרה.
ואדרבה, בעצם העובדה שהקדוש־ברוך־הוא – אלקים אמת, אומר את שם העבודה הזרה, או על־ידי כך שהשם מוזכר בתורת אמת, על ידי זאת מתבטלת העבודה הזרה, כי דיבור וגילוי האמת מבטל ושולל אפילו אפשרות כלשהי של שקר של עבודה זרה.
ויש לומר, שמסיבה זו נבחר דוקא הסימן של "לפני בעל צפון". שהרי, לכאורה: אמנם, "ודאי נתבטלה", אך בכל זאת אין זו לשון נקיה? אלא בעצם הזכרה זו מתגלה ומתבטל השקר של בעל צפון, וכך מתבטל גם מה שהשקר של העבודה הזרה הטעה לפני כן בעולם40.
ובדומה לכך גם אצל יהודי: כאשר הוא מזכיר שם של עבודה זרה הכתובה בתורה, באופן שבו היא כתובה בתורה41, הוא מזכיר ומדגיש בכך את ביטול העבודה הזרה.
בכך ניתן להסביר את הסיפור המובא10 אודות אמורא אשר הזכיר שם של עבודה זרה ויחד עם זאת הסביר שמותר לו לעשות זאת משום ששם זה כתוב בתורה. והרי, לכאורה: לשם מה יש להזכיר שם של עבודה זרה, אף אם מותר לעשות זאת, אם ההזכרה היא ללא שום תועלת ותכלית?
אך ההסבר לכך הוא, כדלעיל: האמורא, שכל מהותו היא תורה, ראה
הערות
- 37. סנהדרין שם. טושו"ע שם ס"ה. – וע"פ המבואר בפנים יומתק הא שב' הדינים (דמותר להזכיר ע"ז הכתובה בתורה, ומותר להתלוצץ בע"ז) באים בהמשך זל"ז.
- 38. כ"ה בכמה דפוסים ראשונים דהטור שלא שלטה בהם הבקורת. ובדפוסים מאוחרים (ודפוסי שו"ע) ששלטה בהם הביקורת "באלילים" (ובטור: באלילים האלו).
- 39. שנותן בה ממשות, כנ"ל סעיף ב.
- 40. כמו שהוא (גם) בפשטות, דהא שציוה "ויחנו גו' לפני בעל צפון" הי' "כדי להטעותן .. משגיא לגוים ויאבדם" (פרש"י בשלח שם).
- 41. היינו שמודגש באמירתו שהו"ע הכתוב בתורה; משא"כ הזכרת שם ע"ז סתם כשהיא לצורך, הרי אדרבה, נותן בה ממשות ואסור גם אם כתובה בתורה (לדעת בעה"ת, כנ"ל סעיף ב).
- 10.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

