158

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לעצמו14 לא חשב שזה "רע יורד"15.

אך לפי זה מתעוררת השאלה: מדוע מדגיש הרבי את הקושי שבסבל יסורי המאסר16?

ואדרבה: כיון שהמאסר והיסורים שבו היו תוצאה של עבודת הקודש בהרבצת התורה והחזקת היהדות בכל רחבי המדינה, כפי שידועה ומפורסמת פרשת הימים ההם, צריך היה הדבר לעורר בו, להיפך, תחושה של שמחה על שזכה17 על ידי כך לדרגה זו של מסירות נפש18, עד כדי יסורים ופחד במשך ימים כה רבים.

בדומה למסופר על רבי עקיבא19, שכאשר זכה לקדש את השם, הרי בו בזמן שמסר נפשו תוך עינויים קשים, הוא חש עונג על שזכה לדבר אשר עליו "כל ימי הייתי מצטער"20.

ד. מסירות נפש – מטרה או אמצעי?

ויש לומר שההסבר לכך הוא: במאמריו21 מדבר הרבי על ההבדל בין

הערות

  1. 14. ראה סה"מ תרפ"ח ע' קמז בהערה מה שאמר בעיר מקלטו קאסטראמא: פאר© תרפ"ז האב איך זיך שטארק געשראקן, אויף זיך האב איך ניט משער געווען געטראכט© האב איך וועגן חסידים. (= משנת תרפ"ז מאד פחדתי, על עצמי לא חשבתי, מחשבתי היה על החסידים). וראה סה"ש תש"א ע' 135 ע"ד המסנ"פ של יהודי רוסיא בזמן ההוא: זיי האבן זיך אוועקגעלייגט איגאנצן,© וועגן זיך האבן זיי גארניט געטראכט.© (= הם הניחו עצמם לגמרי, על עצמם לא חשבו כלל).
  2. 15. כידוע הסיפור מר' זושיא מאניפאלי, שתמה מה שהמגיד שלח אחד מתלמידיו אצלו ללמוד ממנו איך לקבל יסורים בשמחה, באמרו, הרי אין לי יסורים בכלל שאקבלם בשמחה, ומעולם לא חסר לי דבר (ראה לקו"ש ח"ג ע' 1081 ואילך).
  3. 16. ראה לקו"ד ח"א (כט, א) בנוגע ישיבת אדה"ז במאסר, דאותן ג' שעות שישב בבית דירת המנגד כו' הי' לו אז צער גדול מכל המאסר, כי לאחר שכבר נצח הענין כו' הרי עניני גופו הק' לא היו נוגעים לו, דאס האט אים ניט גיארט,© היינט זיין אין איינעם מיטן מגיד, און הערין דעם בעל שם טוב, קען מען זיך משער זיין אז דער רבי'ן האט ניט געארט© להתעכב עוד ג' שעות ועוד יום שלם כו'.
  4. 17. להעיר ממה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאדה"ז, כי אדה"ז הי' בשמחה גדולה שזכה לישב בתפיסה ולמסור נפשו על תורת הבעש"ט והרב המגיד (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 63).
  5. 18. להעיר משיחתו בי"ט כסלו תרפ"ז (שנת המאסר) הובא בס' התולדות אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג (קה"ת תשל"ב) ע' 55 (הועתק מאידיש): יהודים חיטפו מס"נ חיטפו כי עובר וחולף הזמן של מסנ"פ, עוד מעט ויבוא זמן של חופש גמור בעניני הדת ואז תחפשו מסירות נפש ולא תוכלו לעשות זאת, עוד מעט ויבוא זמן שתדברו במעלתו של מי שזכה "לשבת" בגלל היותו מלמד, בגלל החזיקו חדר, ישיבה או מקוה טהרה. תתקנאו בהם ותצטערו על עצמכם שאתם לא זכיתם לכך, יהודים – חיטפו מסנ"פ.
  6. 19. ברכות סא, ב.
  7. 20. כידוע דצער – הפכו עונג (אגה"ק סכ"ט (קמט, ב). סידור קנז, א־ב. המשך תרס"ו ע' קז. ובכ"מ).
  8. 21. סד"ה החודש הזה ה'ש"ת. ובארוכה מאמרי חורף דשנה ההיא (ד"ה בראשית וד"ה וירח ה'). סה"ש תש"ג שיחת חגה"פ אות סז.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם 1
  1. יד - שנת תשט"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו. לקו"ש חכ"ג ע' 158
ספר השיחות ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
  1. תר"פ-תרפ"ז ‹ ספר השיחות תרפ"ז ‹ יום א', ג' תמוז תרפ"ז ‹ 169 לקו"ש חכ"ג ע' 158
  2. תר"פ-תרפ"ז ‹ ספר השיחות תרפ"ז ‹ יום א', ג' תמוז תרפ"ז ‹ 170 לקו"ש חכ"ג ע' 158

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.