154

ומסיבה זו מסביר רש"י שהפסוק עצמו רומז למהותם של הנסים, כי בפסוק מסופר שישראל אמרו שירה, ולכן מסתבר שהפסוק אומר גם, ולפחות ברמז, מדוע דוקא כאן אמרו שירה.

ח. "ה' ילחם לכם..."

מהו היתרון והמעלה של הנסים בקריעת ים סוף בהשוואה לנסים האחרים, שדוקא אז אמרו שירה?

אין לומר שזאת משום שנס קריעת ים סוף הציל את בני ישראל מסכנת נפשות³³ – כי גם בנסים האחרים ארע כך, ובעניננו: המן ובארה של מרים הצילו את בני ישראל מסכנת רעב וצמא במדבר.

וכן – אין לומר שזאת מפני שנס קריעת ים סוף היה לגמרי מעל לטבע, שהרי גם המן ובארה של מרים לא היו בגדר הטבע, ואדרבה: דוקא הם נמשכו במשך קרוב לארבעים שנה.

אלא, החידוש המיוחד בכך היה, כנאמר בפסוק³⁴ "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון": במקרים אחרים³⁵, כאשר היו ישראל בסכנה מצד האומות, התרחש נס הישועה וההצלה באופן שישראל נלחמו בהם והקדוש־ברוך־הוא הוביל לנצחונם של ישראל עד כדי נצחון באופן נסי.

אך בקריעת ים סוף היו ישראל באופן של "תחרישון" – הם לא עשו דבר כדי להנצל מן המצרים. הקדוש־ברוך־הוא בעצמו והוא בלבד "ילחם" נגד המצרים.

וענין זה, שהקדוש־ברוך־הוא עשה הכל במקום ישראל – "ה' ילחם לכם" – מראה על חיבה יתירה, שלא זו בלבד שהקדוש־ברוך־הוא מציל את ישראל מסכנה, אלא הוא אף חוסך מהם לעשות דבר מה לשם כך, ולכן דוקא נס זה הביא את ישראל לאמירת שירה.

וזהו החידוש גם בנס שהתרחש בנחלי ארנון: גם כאן³⁶ היתה הצלת בני ישראל באופן של "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"³⁷, ולכן גם נס זה עורר את ישראל לאמירת שירה³⁸.

ט. "אמו" – משה רבינו

לפי זה ניתן להבין גם מדוע מוסיף רש"י את המשל "נתת פת לתינוק הודיע לאמו":