138

הערות

1. 31. וכדמוכח ג"כ מזה שלא פרש"י הלשונות כפולין שנחלקו בהם רע"ק ור"י (ועוד) – ראה המובא באנציקלופדי' שם (אבל י"ל שמשם אין ראי' לנדו"ד, כבהערה 37).
2. 32. ירושלמי סוטה שם.
3. 33. ד"ואלה שמותם" (שלח יג, ד) ומונה רק י"ב, ומסיים עוה"פ (שם, טז) "אלה שמות האנשים גו'".
4. 34. ראה רש"י שלח שם, כג. יד, כז.
5. 35. במעלות השייכות לריגול ולכיבוש הארץ. כמו הגבורים יותר, ראשי הדגלים וכו'.
6. 36. לכאורה קשה מפרשות המשכן (תרומה כה, לב־לג; שם לה (משולש!) וכ"פ לאח"ז) – וי"ל דשם הוא מפני החיבה, וכפרש"י (ח"ש כד, מב) יפה שיחתן כו' כפולה בתורה. ועפ"ז מובן ג"כ זה ש(רובם של) פרשות המשכן נכפלו ונשלשו בתורה (כמשנ"ת בארוכה בלקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 494 ואילך).
7. 37. ואינו דומה להרבה לשונות כפולין שלא פרש"י בהם כלום – כי ע"ד הפשט יש לחלק בין הכפלת תיבה אחת להכפלת כמה תיבות (כבנדו"ד. וכן הא דפ' שלח וקרבנות הנשיאים). ואולי גם ע"ד ההלכה כן הוא, ולכן גם ר' ישמעאל שס"ל דברה תורה כלשון בנ"א (תוד"ה רבי יונתן הנ"ל. וראה מקומות שבהערה 29. אנציקלופדי' שם), דריש "לך יהי'" לרבות בכור בעל מום שהוא מתנה לכהן (זבחים שם). אלא שבספרי כאן לפנינו לימוד זה אינו לר"י ("ד"א .. להביא את הבכור בעל מום כו'"), ועפ"ז ר"י לא דריש "לך יהי'". ולהעיר ממדרש לקח טוב כאן.
8. 8.
9. 9.
10. . אבל ראה שד"ח כרך ט' כללי הפוסקים (ס"ח אות ד) – אם הפירוש לנדרים הוא מרש"י.