122

חשוב שה"השב" יכלול הן את המקל עם השקדים והן את הפרחים בנפרד, כי בכך מתבטא האופן "שבחרתי באהרן הכהן".

ולכן מפורט גם לגבי הגניזה "מקלו של אהרן בשקדיה ופרחיה": כשם שגניזת הארון לא היתה רק כדי למנוע את נפילתו לידי האוייב, אלא, כפי שהוסבר פעם בהרחבה⁶³, משום שלמקום הגניזה יש דין של מקום הארון, ואשר משום כך קדשו שלמה מיד בתחילת בנין הבית כמקום לקדושת הארון בקדש הקדשים, "וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון"⁶⁴ –

כך גם לגבי דברים אחרים שהיו "לפני הארון" – גניזתם "עמו", עם הארון, היא משום שזהו מקומם, ולכן גם בהימצאם במקום גניזתם הם פועלים את פעולתם.

ובמיוחד לגבי מקלו של אהרן, שהלימוד על גניזתו ביחד עם הארון הוא מן הנאמר "למשמרת לאות"⁶⁵, שגם במקום הגניזה הוא "למשמרת לאות" –

ולכן גם לגבי הגניזה מפרטת הגמרא כ"מקלו של אהרן בשקדיה ופרחיה",

וכל זה יהא בגלוי בביאת משיח צדקנו, שעליו נאמר⁶⁶ "יפרח בימיו צדיק", "שבימיו תחזור הכהונה ויפרח מטה אהרן"⁶⁷, במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ קרח תשמ"א)