110

באופן כללי מוכח שהפגם של "וינסו אותי" הוא בחוסר האמונה של דור המדבר, שהיה הגורם לגזירה "אם יראו את הארץ...".

ולפי זה יובן גם מדוע מציין רש"י רק את ששת הנסיונות ממסכת ערכין – כי דוקא בנסיונות אלו מודגש ומוכר עד כמה חסר בחוזק אמונתם של ישראל, ולפי זה מובן מדוע לא יכול היה משה להשפיע על ביטול הגזירה⁶⁰ "אם יראו את הארץ...".

יא. "וינסו" חמור מ"לא יאמינו"

ההסבר לכך הוא:

בפסוק קודם נאמר שהקדוש־ברוך־הוא אמר "ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות...", ואילו כאן, כאשר מדובר על הגזירה "אם יראו את הארץ...", אמר הקדוש־ברוך־הוא במילים: "כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אותי...", ולא "ולא האמינו בי".

מכך מסיק רש"י ומדייק, שהחטא של "וינסו אותי" חמור יותר בענין זה מאשר "לא האמינו בי" בלבד, ולכן, אף לאחר שהקדוש־ברוך־הוא סלח לישראל על חטאם – כדברך, אין הם יכולים לכבוש את ארץ ישראל.

ומהי החומרה המיוחדת של "וינסו אותי", אפילו יותר מאשר "לא האמינו בי"? זה מובן:

כאשר קיים מצב של "לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו", כאשר בני ישראל אינם מאמינים באותות האלקיים שהוראו להם, הרי יש לכך פתרון: יראו להם נס ומופת גדול יותר ופלאי כל כך, שבאמצעותו הם כבר יהיו מוכרחים להאמין ביכולת ה', ויגיעו לידי "יאמינו בי", ובלשון הכתוב:⁶⁵ והיה אם לא יאמינו... לקול האות הראשון, והאמינו לקול האות האחרון.

לעומת זאת במצב של "וינסו אותי" מדובר על "אנשים הרואים (בלשון הווה) את כבודי ואת אותותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר" – הם רואים ומכירים בכך שהקדוש־ברוך־הוא עשה אותות אלו, ואף על פי כן הם ניסו את הקדוש־ברוך־הוא "זה עשר פעמים (ועד–) ולא שמעו בקולי" – ובמה יועיל להראות להם אותות נוספים ונפלאים יותר וכדומה – הרי עדיין ישאר מקום לנסות שוב וכו'.

יב. שני הפכים באותו ענין ממש

ואופן זה של "וינסו אותי" מתבטא דוקא בשלושת סוגי הנסיונות שמביא רש"י. בנסיונות אלו קיימים דבר והיפוכו – "רואים את כבודי ואת אותותי... (ויחד עם זאת) וינסו אותי" – בדיוק באותו ענין עצמו: