108

באמצעות הנחשים השרפים⁵⁵), חטא המרגלים, מעשה קרח וחטא העגל.

ז. "וינסו... ולא שמעו בקולי"

אך עדיין יש להבין:

אמנם, ברוב המקומות המילה "וינסו" היא מלשון נסיון, אך כאן נאמר בהמשך הפסוק "וינסו אותי... ולא שמעו בקולי", שלמעשה הם לא צייתו לציווי ה', ואם כך, מתאים היה יותר לפרש את "וינסו אותי" מלשון כעס, ולא במשמעות של נסיון.

וכמובן – פעולה של לנסות את הקדוש־ברוך־הוא אינה כרוכה בהכרח עם עבירה על ציוויו של הקדוש־ברוך־הוא. כפי שאכן רואים, שחלק מעשרת הנסיונות הנמנים במסכת ערכין אינם באופן של "לא שמעו בקולי".

ההסבר לכך הוא: ההכרח של רש"י לפרש "וינסו – כמשמעו" אינו נובע רק מפני משמעות המילה "וינסו", אלא מפני התוכן הכללי של הענין, ולכך רומז רש"י על ידי צטטו שלשה זוגות אלו של נסיונות, ממסכת ערכין, כפי שיוסבר להלן.

ח. מספר תמיהות בפרשה

כדי להבין זאת יש להקדים ולציין מספר קשיים נוספים המתעוררים בפרשה:

א) לאחר שהקב"ה אמר למשה רבינו "אכנו בדבר ואורישנו..."⁵⁶ טען משה כלפי הקב"ה "ושמעו מצרים... ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו... והמתה את העם הזה... ואמרו הגוים .. מבלתי יכולת ה'..."⁵⁷. ויש להבין: כיצד ייתכן, שמלבד הטענה "ואמרו הגוים... מבלתי יכולת ה'" לא מצא משה רבינו שום טענות ולימוד זכות כדי לבטל את הסכנה של "אכנו" ו"אורישנו" של כלל ישראל – ששים רבוא לבד הנשים והטף, ואנשים פחות מגיל עשרים ומעל גיל ששים⁵⁸?

ב) משה בקש מאת הקדוש־ברוך־הוא "סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה", והקדוש־ברוך־הוא הסכים לכך והשיב "סלחתי כדברך"⁵⁹. אין מובן: אם הקדוש־ברוך־הוא סלח לבני ישראל, מדוע לא הועילה הסליחה לחלוטין, ועדיין נותרה הגזירה⁶⁰ "אם יראו את הארץ..."?

ט. העיכוב במדבר – תוצאה ולא עונש

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

דברי הקדוש־ברוך־הוא שאנשי דור