ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג שלח שיחה ג

104

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפי דעה זו נכללים גם: חטא המתאוננים, מעשה קרח, ו"תפלו על המן", ומצד שני אין נחשבים נסיון המים במרה, נסיון אחד בים¹⁹ ונסיון אחד במן²⁰.

ג) הרמב"ם בפירושו למשניות²¹ מונה את עשרת הנסיונות: ים סוף, מרה, בקשת המן במדבר סין, אל תותירו, אל תצאו (ביום השבת), מים ברפידים, מעשה העגל, תבערה (מתאוננים), קברות התאוה (שליו) וחטא המרגלים.

לפי דעה זו נוסף, לעומת המנויים במסכת ערכין, חטא המתאוננים וכן בקשתם של ישראל את המן, ובמקום זאת הוא משמיט נסיון אחד בים ונסיון אחד בשליו²².

ב. "זה עשר פעמים"

רש"י בפירושו על התורה, מפרש על הפסוק²¹ "זה עשר פעמים" כך: "שנים^* בים, ושנים במן, ושנים בשליו וכו' כדאיתא במסכת ערכין". כלומר, כדעה המובאת במסכת ערכין²³.

מובן, שרש"י אינו יכול לקבל בדרך הפשט את הדעה המובאת באבות דרבי נתן²⁴, שכן²⁵ שני הנסיונות של מעשה קרח ו"תפלו על המן" התרחשו לאחר חטא המרגלים²⁶, שהוא הנסיון העשירי, שהרי הפסוק "וינסו אותי זה עשר פעמים" נאמר בענין המרגלים.

הערות

19. אלא שהובאה שם גם דעת ר"י "המרו על הים המרו בתוך הים".
20. ראה בנין יהושע שם. ואכ"מ.
21. לאבות שם. וכ"ה במאירי ונחלת אבות (להאברבנאל) שם ומשמע שכן היתה גירסתם בערכין שם. וראה מלאכת שלמה לאבות שם.
22. וכבר שקו"ט בזה בחדא"ג מהרש"א ערכין שם. אהבת איתן לע"י ערכין שם. תוי"ט וזרע יצחק לאבות שם. ועוד.
*. בדפוס ראשון דרש"י ליתא התיבות "שנים בים", ובכת"י תימן (ירושלים (נ.י.) תשמ"א) במקום "שנים במן" איתא "שנים במים" [ובא' מכת"י רש"י (שתח"י) נעתקו כל העשרה, ובעוד כת"י – נעתקו כולם לבד "שנים במים"]. וראה לקמן בפנים סעיף ד־ה. אבל ברוב כת"י רש"י (שתח"י), דפוס שני ודפוסי רש"י לפנינו – הלשון הוא כבפנים.
23. ההכרח בפשש"מ לפרש שמספר עשר הוא בדיוק – ולא (כפי' הרשב"ם והראב"ע) ד"עשר" כאן פירושו "הרבה" [כמו: עשרת מונים (ויצא לא, ז (אבל ראה פרש"י שם). שם, מא); ואפו עשר נשים (בחוקותי כו, כו). ועוד] – מרמז רש"י בהעתקתו מהפסוק (בהד"ה) גם תיבת "זה", המורה על דיוק.
24. נוסף על הנ"ל הערה 14.
25. ראה עד"ז חדא"ג מהרש"א ערכין שם.
26. כי מה ש"תפלו על המן" היינו הסיפור דפ' חקת (כא, ה), וכמפורש בפרש"י דברים (א, ד"ה בין פארן) – ולא דבהעלותך (יא, ד) [שהוא חלק מנסיון דשליו שני]. וכן מחלוקת קרח – ראה רש"י קרח טז, ד. אבל ראה פרש"י דברים שם ד"ה וחצרות. מפרשי רש"י קרח ודברים שם שפ"ח ריש פרשתנו. וראה לקמן הערה 51.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.