98
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
נענשים כמפורש בתורה, אין הכוונה לעונש עצמו – כדי לנקום ח"ו באדם32 או כדי להענישו סתם – אלא גם זה לטובת האדם33:
– כיון שהוא לא התנהג בהתאם לציווי ה', אשר רק כך חייו הם חיים הראויים לשמם, הן ברוחניות והן בגשמיות, והוא עבר עבירות, ובמיוחד חמורות – הרי כדי שלא יחיה חיי צער בעולם הזה ויאמר למה לי חיים, ויותר מכך – קצתי בחיי34, לוקח הקדוש־ברוך־הוא ממנו את חיי העולם הזה לטובתו: הדבר מונע ממנו לעבור חיי סבל בעולם הזה.
כפי שרש"י35 כבר פירש לפני כן, ואף בחידוש גדול הרבה יותר: אברהם אבינו צדיק גמור ירא אלקים וכדומה – "מת ה' שנים קודם זמנו", כדי שלא יחיה חיי צער בעולם הזה עקב התנהגות עשו.
ובמקרה של עבירה, כבעניננו, יש ענין נוסף, שעונש המיתה ר"ל מטהר ומזכך את האדם*, כדי שיוכל להגיע לחיים הנעלים של העולם הבא36, וכפי שבן החמש כבר למד על חיי עולם הבא בפירוש רש"י37.
ה. חטא המרגלים – פגם באמונה
לפי זה מובן לגבי חטאם של ישראל בפרשתנו, ומדוע לא הדגיש משה בדבריו את הטענה כנגד עצם הגזירה "אכנו" של ישראל, כפי שהוא עשה בחטא העגל:
כאשר חטאו ישראל בחטא העגל התפלל משה38 לקדוש־ברוך־הוא "למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים..." – הרי הם יכולים לשוב בתשובה39 ויכופר להם, ובמילא יהיו חייהם בעולם הזה מכאן ולהבא כראוי, ולא חיי צער, משום שיצייתו לציווי ה'.
ואילו כאן40, בחטא המרגלים, אמר
הערות
- 32. להעיר מאברבנאל כאן.
- 33. להעיר שמצינו כבר בפשש"מ בפרש"י לפנ"ז, כמה עניני עונשים, שסופם לטובה. ולדוגמא: ביוסף, שפרש"י (וישב לז, ב בסופו) "בשלשתן לקה כו'", ובא מזה "למחי' שלחני אלקים לפניכם" (ויגש מה, ה). ובכללות עם ישראל, בנוסע לגלות מצרים כתב רש"י (וישלח לו, ז) שטר חוב של גזירת כי גר יהי' זרעך, שפרעון השטר הוא בשביל המתנה שניתנה לו הארץ.
- 34. תולדות כו, מו.
- 35. לך טו, טו.
- *. ראה פרש"י בחוקותי כו, מא בסופו.
- 36. וע"ד "ביום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא" (סנהדרין מג, ב). וראה שם סד, סע"ב.
- 37. בראשית ב, ד. נח יא, ט. וישב לז, ב. לט, יו"ד. שמיני יא, מד. ואדרבה, מפורש ש"וחי בהם" – "לעולם הבא, שאם תאמר בעולם הזה והלא סופו הוא מת" (אחרי יח, ה בפרש"י).
- 38. ועד"ז במתאוננים (בהעלותך יא, א־ב) (חטא הב' דבנ"י – ראה רש"י קרח טז, ד) דויתפלל משה אל ה' (ולא כבפרשתנו).
- 39. ראה פרש"י תשא לד, ו ד"ה ארך אפים.
- 40. ולהעיר שבחטא העגל הי' עיקר בקשת משה תיכף (לא שיתכפר להם חטאם ויחיו כו' (ראה אלשיך כאן פסוק יב), כ"א) "למה ה' יחרה אפך בעמך" (ראה פרש"י שבהערה הקודמת) ע"ז שאמר ה' "ויחר אפי בהם ואכלם": א) בלי ב"ד ב) תיכף ומיד ג) וכל עם ישראל (גם אלו שלא חטאו) – ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 431 ואילך. והוסיף אח"ז (תשא לב, יג) זכות אבות.
רש"י על בראשית ל״ו:ז׳ - הטקסט מספריא
ולא יכלה ארץ מגוריהם. לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם (ב"ר). וּמִ"אַ: מפני יעקב אחיו. מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, אָמַר אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר, וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ:
ולא יכלה ארץ מגוריהם AND THE LAND OF THEIR SOJOURNINGS COULD NOT — supply sufficient pasture for the cattle which they had. A Midrashic comment (Genesis Rabbah 82:13) on מפני יעקב אחיו [HE WENT TO A COUNTRY] ON ACCOUNT OF HIS BROTHER JACOB is: on account of the bond of indebtedness involved in the decree, (Genesis 14:13) “thy seed shall be a stranger etc… and they shall afflict them etc.” that was imposed upon Isaac’s descendants. He said, “I shall go hence — I desire no part either in the gift of this land which has been made to him (to my father) nor in the payment of this bond" . Another reason why he went away was on account of the shame he felt at having sold his birthright (cf. Genesis Rabbah 82:13).
רש"י על ויקרא כ״ו:מ״א - הטקסט מספריא
והבאתי אתם. אֲנִי בְעַצְמִי אֲבִיאֵם; זוֹ מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, הוֹאִיל וְגָלִינוּ בֵּין הָאֻמּוֹת נַעֲשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, אֲנִי אֵינִי מַנִּיחָם, אֶלָּא מַעֲמִיד אֲנִי אֶת נְבִיאַי וּמַחֲזִירָן לְתַחַת כְּנָפַי, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ"א), "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה וְגוֹ' חַי אָנִי … אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וְגוֹ'" (ספרא):
או אז יכנע. כְּמוֹ "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" (שמות כ"א) — אִם אָז יִכָּנַע; לָשׁוֹן אַחֵר אוּלַי — שֶׁמָּא אָז יִכָּנַע לְבָבָם וְגוֹ':
ואז ירצו את עונם. יְכַפְּרוּ עַל עֲווֹנָם בְּיִסּוּרֵיהֶם:
והבאתי אתם AND I SHALL BRING THEM [INTO THE LAND OF THEIR ENEMIES] — I Myself shall bring them; this is a kindly measure for Israel in order that they should not say, “Since we are banished among the nations let us do like their doings”. “For”, says God “I will not suffer them to do this, but I will raise up My prophets and so bring them back under My wings, as it is said, (Ezekiel 20:30) “And that which cometh into your mind shall not be at all, — [that ye say, We will be as the heathens, as the families of the countries, to serve wood and stone]. As I live, saith the Lord God, surely with a mighty hand, and with an outstretched arm and with fury poured out, will “I” be king over you etc.” (Sifra, Bechukotai, Chapter 8 5).
או אז יכנע — The word או here has the same meaning as in (Exodus 21:36) או נודע כי שור נגח הוא (cf. Rashi on that verse and our Note thereon). The translation therefore is: “If then [their uncircumcised hearts] will be humbled”. Another explanation is that או means perhaps, — “perhaps then their uncircumcised hearts will be humbled”.
ואז ירצו את עונם means, and they will atone for their iniquities by the punishments they will have suffered.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך ל ‹ תולדות ‹ שיחה א ‹ 107 לקו"ש חכ"ג ע' 98
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש כרך כ ז'תקעז סנהדרין סד, ב
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר סנהדרין סד, ב
- לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א מאותו ספר סנהדרין סד, א
- לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ד מאותו ספר סנהדרין סד, א
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ב מאותו ספר סנהדרין סד, א
- לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ג מאותו ספר סנהדרין סד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג סנהדרין סד, א
- תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד סנהדרין סד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד סנהדרין סד, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב סנהדרין סד, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט סנהדרין סד, א
- פלח הרמון פסח ענין יצי"מ וקי"ס סנהדרין סד, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל סנהדרין סד, א