77

לו מתמול שלשום" – מי ששומר את הטינה "מתמול שלשום" ומחפש תמיד את רעת זולתו, נקרא "שונא לו".

זהו גם ההסבר לכך שבתוכחה שבפרשת בחוקותי³¹ מופיעים בתורה שני הביטויים "ונגפתם לפני אויביכם ורדו בכך שונאיכם", אשר, כפי שמביא רש"י³², המשמעות של "ונגפתם לפני אויביכם" היא "בעלי דבביכון מקיפין אתכם מבחוץ", ובמילים "ורדו בכם שונאיכם" הכוונה היא לאלו אשר "מחפשים אחר המטמוניות שלכם".

אצל "אויב" ששנאתו היא שנאה גלויה בלבד, ייתכן, שמטרתו רק להשמר שהאחר לא יוכל להזיק לו, ולכן הוא מסתפק ב"מקיפין אתכם מבחוץ".

ולעומת זאת מטרתו של ה"שונא", ששנאתו טמונה בלבו, היא לרדוף ולהזיק לאחר, ולכן אין שונאים אלו מסתפקים בהיותם "מקיפין אתכם מבחוץ", אלא הם "מחפשים אחר המטמוניות שלכם".

ז. "משנאיך אלו הרודפים"

לפי זה ניתן להבין את השינוי בלשון רש"י בפירושו לפסוקנו: "ויפוצו אויביך, המכונסין. וינוסו משנאיך, אלו הרודפים":

ההסבר ש"ויפוצו אויביך" הכוונה היא ל"המכונסין" אינו תלוי רק בתואר "אויביך" – כי יש מספר דרכים שבהן יכולים האויבים לנהל את מלחמתם: לעתים מוטב להם להיות מכונסים, ולעתים כדאי להם, לצורך תכסיסי המלחמה, להתפצל למספר מחנות.

ולכן אין רש"י יכול לומר "ויפוצו אויביך אלו המכונסין" (שהמילה "אויביך" מוכיחה שמדובר על אלו ש"מכונסין"), אלא "ויפוצו אויביך המכונסין": מן הנאמר בפסוק "ויפוצו" יודעים שמדובר על אויבים שהם "מכונסין"³³.

אך לעומת זאת, על המילים "וינוסו משנאיך" אומר רש"י "אלו הרודפים", כי רודפים אינו רק ההיפך של "וינוסו" אלא זוהי תוכן המשמעות של התואר "משנאיך"³⁴ – "משנאיך אלו הרודפים"^* – אלו אשר יש בלבם שנאה, ולכן הם רודפים את ישראל, ומחפשים תמיד כיצד להרע ולהזיק לישראל.