ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ב

76

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ממילא "קמים על ישראל"²⁵ שהם עם סגולתו של הקדוש־ברוך־הוא²⁶.

אך באופן ובעוצמת השנאה עצמה יש הבדל בין "אויביך" (קמיך) לבין "משנאיך", ומשום כך אין רש"י יכול להסתמך בהבנת המילים "וינוסו משנאיך" על פירושו לגבי "תהרוס קמיך": מהעובדה שאומות העולם הם "קמיך" ו"אויביך" משום שהם "קמים על ישראל" ו"על עמך יערימו סוד" אי אפשר ללמוד ולהוכיח שכך הוא גם לגבי "משנאיך", ששנאתם לישראל היא הוכחה לשנאתם כלפי הקב"ה – כי הביטוי "שונא" מביע איבה עמוקה וחזקה הרבה יותר מאשר "אויב" ו"קמיך", אשר, לכאורה, אינה מתאימה כלפי מעלה, כדלהלן.

ו. אוייב – שנאה גלויה. שונא – טינה נסתרת

ההבדל בין אוייב לבין שונא, כאשר מקפידים להבדיל ביניהם²⁷, הוא:²⁸

אויב הוא מי שהשנאה אצלו היא בדרך כלל גלויה, שנאה הכרוכה בביטויים מעשיים, והוא מתנהג כלפי הזולת בפועל באופן של שנאה. לעומת זאת "שונא" הוא, בדרך כלל, מי שהשנאה היא אצלו מדה בלב²⁹, שזוהי שנאה עמוקה ביותר: השנאה לזולת חקוקה בלבו, ולכן לא זו בלבד שהוא מתנהג כלפי השנוא עליו באופן רע כאשר הדבר מתאפשר, אלא הוא שקוע בשנאה זו ועסוק תמיד בחיפוש אחר דרכים ורעיונות לפגוע ברשעות בשנוא עליו, בדומה לנאמר³⁰ "והוא לא שונא

הערות

25. וצע"ק בפרש"י מטות (לא, ג) "שהעומד כנגד ישראל כאילו עומד כנגד הקב"ה". ואולי – "עומד" מורה יותר על מלחמה בפועל (במעשה) שזה אין שייך (כ"כ) כלפי מעלה. והא דלא הביא רש"י שם ראי' לפירושו (כבפירושו כאן ובפ' בשלח*) – י"ל בפשטות, כי שם מפורש הוא בהכתובים עצמם "נקמת בני ישראל .. נקמת הוי'"; משא"כ בנדו"ד שבכתוב נאמר רק "משנאיך" (ועד"ז בבשלח נאמר רק "קמיך").
26. וכלשון המכילתא הנ"ל "שקמו נגד בניך".
27. כי בכמה מקומות – ב' הלשונות משמשים לאותו הענין.
28. ראה ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) ע' שונא ד"שונא בלב .. אויב מגלה השנאה". וראה מלבי"ם כאן. ועייג"כ אוה"ח כאן. ולהעיר מסה"מ תשי"א (ע' 181) ועוד – בחילוק ד"אויב" ו"מתנקם". ובבחיי (נצבים ל, ז) כתב דאויב גדול משונא דאויב הוא שבלבו איבה עולמית. ואולי יש לתווך עם הנ"ל דשנאה היא עמוקה יותר מאיבה – ע"פ המבואר בס' החקירה בסופו (צב, א. וכ"ה באוה"ת בחוקותי ע' ריא. ועוד) דמ"ש בבחיי דאויב גדול משונא הוא לפי שאיבה (מלשון אבה) שייכת לרצון ושנאה היא המדה בלב (היפך האהבה). ואכ"מ.
29. כמש"נ (קדושים יט, יז) "לא תשנא את אחיך בלבבך".
30. שופטים יט, ד. ועד"ז שם, ו. וראה שם, יא: שונא לרעהו וארב לו (וברש"י שם).
. ודוחק לומר כי סומך על פירושו בפרשתנו כאן, כי בפרשתנו מדובר ברגש שבלב (משנאיך), משא"כ שם במלחמה בפועל, כבפנים ההערה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.