70
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ויותר מכך רואים בפרשה, שעקב בקשתם וטענתם של מספר קטן של יהודים, אשר טענו "למה נגרע", אפשר הקדוש־ברוך־הוא להקריב קרבן פסח בי"ד באייר כאשר הם יוכלו להקריב את קרבן פסח, דבר שאיננו מצוי בשום מצוה על קרבן אחר, כפי שידוע שבאופן כללי – עבר יומו בטל קרבנו52.
ואם כך, מתעוררת השאלה אפילו אצל בן החמש למקרא: כיצד ייתכן שבכל שלשים ותשע השנים הללו כאשר היו ישראל במדבר, הם לא דרשו ולא בקשו מהקדוש־ברוך־הוא "למה נגרע", שהם רוצים להקריב "קרבן לה'", את קרבן פסח, ובמיוחד כאשר קרבן זה הצילם במצרים53, והביא לידי גאולתם ממצרים54?
וקל וחומר: אם כאשר מספר קטן של יהודים טענו "למה נגרע" נענה להם הקדוש־ברוך־הוא ואפשר להם להקריב את הקרבן, על־אחת־כמה־וכמה אילו היו כל ישראל, ביודעם שקרבן זה אינו זהה למצוות אחרות התלויות בארץ, כדלעיל, מבקשים מהקדוש־ברוך־הוא ומביעים את רצונם להקריב את קרבן פסח, כפי שעשו זאת במדבר בשנה השנית, בודאי היו יכולים לבצע זאת.
וזוהי "גנותן של ישראל שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד" – כי אילו היו ישראל מבקשים מהקדוש־ברוך־הוא "למה נגרע" הם היו משיגים את רצונם ומקריבים את הקרבן במשך כל ארבעים השנים.
ח. רועים נאמנים מוותרים על זכות למען כלל ישראל
אך לפי זה מתעוררת השאלה: כיצד ייתכן שמשה ואהרן והדומים להם לא בקשו מהקדוש־ברוך־הוא להקריב את קרבן פסח במשך כל שלשים ותשע השנים במדבר?
ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:
כל מהותם של נשיאי ישראל היא ראשית כל המחשבה והעשיה למען ישראל. עד כדי כך שאנו רואים אצל משה רבינו, שהוא מסר נפשו עבור כלל ישראל, לא מסירות הגוף בלבד, אלא גם מסירות הנפש, כאמרו "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"55.
ומכך מובן בעניננו:
הערות
רש"י על במדבר כ״ח:י׳ - הטקסט מספריא
עלת שבת בשבתו. וְלֹא עוֹלַת שַׁבָּת זוֹ בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב בְּשַׁבָּת זוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב שְׁתַּיִם לַשַּׁבָּת הַבָּאָה, תַּ"ל "בְּשַׁבַּתּוֹ", מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ (ספרי):
על עלת התמיד. אֵלּוּ מוּסָפִין, לְבַד אוֹתָן שְׁנֵי כְבָשִׂים שֶׁל עוֹלַת הַתָּמִיד, וּמַגִּיד שֶׁאֵין קְרֵבִין אֶלָּא בֵּין שְׁנֵי הַתְּמִידִין, וְכֵן בְּכָל הַמּוּסָפִין נֶאֱמַר עַל עֹלַת הַתָּמִיד לְתַלְמוּד זֶה:
עלת שבת בשבתו lit., THE BURNT OFFERING OF A SABBATH ON ITS SABBATH — and not the burnt offering of this Sabbath on another Sabbath. Take the case that one had not offered the sacrifice on this Sabbath, I might think that he might offer two on the following Sabbath! However, it states “on its Sabbath’, thus showing that if its day (the Sabbath on which it had to be brought) be past, its (that Sabbath’s) offering is cancelled (Sifrei Bamidbar 144:2).
על עלת התמיד BESIDES THE CONTINUAL BURNT OFFERING — these two lambs are additional offerings for the Sabbath besides (על) those two lambs of the continual burnt offering. And this tells us that these additional offerings must be brought only between the two continual offerings (Sifrei Bamidbar 144:2). Similarly in the case of all additional offerings it is stated that they are to be brought על עלת התמיד to point to this deduction.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.