64
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בפשטות ניתן היה להשיב, שרש"י מדייק בלשונו ואומר "למדת", שלא כנאמר ב"ספרי"23 "ללמדך". כלומר, שלפי הספרי שינתה התורה את הסדר כדי ללמדנו – "ללמדך" – שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה". ואילו לפי רש"י – "למדת" – אין הכוונה שהתורה שינתה את הסדר למטרה זו, אלא שמשינוי הסדר אנו למדים24 ש"אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה"25.
ולפיכך מתעוררת השאלה "ולמה לא פתח בזו", כי כידוע26, במקום שנאמר הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" יש לתורה מטרה והסבר לסדר27 שבו כתובות הפרשיות.
אך עדיין אין הענין "חלק": לפי זה אין השאלה "למה לא פתח בזו", אלא, מדוע התורה: א) שינתה את הסדר, ב) הקדימה את הפרשה ההיא. ורש"י היה צריך לשאול "למה שינה הסדר ולמה פתח בפרשה שבראש הספר" וכדומה?
כן נדרש הסבר לגבי הניסוח של שאלת רש"י "ולמה לא פתח", ולא "ולמה לא להקדים"28 וכדומה29?
ד. מהי ה"גנות"
כן יש להבין את התשובה (של רש"י ועוד) "מפני שהיא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד":
הערות
- 23. עה"פ כאן. ראה הערה הקודמת.
- 24. ראה בארוכה מלאכת הקודש (על רש"י) כאן.
- 25. פשטות לשון הגמרא "זאת אומרת כו'" הוא ע"ד לשון רש"י "למדת", ולא שבשביל זה הקדים הכתוב את המאוחר, כלשון הספרי "ללמדך". אבל בגמ' מאמר זה בא כתירוץ על הקושיא "ונכתוב ברישא דחדש ראשון והדר נכתוב דחודש שני". ומשמע קצת, שנכתב בשינוי הסדר כדי ללמד. ואכ"מ.
- 26. ע"ד דעת הרמב"ן – ראה רמב"ן קרח טז, א. צו ח, א. ועוד. ובפרשתנו עה"פ בתחלתו, לאחרי שמביא "מכאן אמרו חכמים אין מוקדם ומאוחר בתורה", ממשיך "וטעם האיחור הזה הי' כו'". וברבעה"ת פרשתנו עה"פ, לאחר שמביא הגמ' בפסחים "ומשני אין מוקדם ומאוחר בתור'", ממשיך "ומ"מ יש ליתן טעם בדבר כו'".
- 27. ראה של"ה תב, ב. פנים יפות נשא שם. פרשתנו עה"פ. באר יצחק לרש"י כאן. ובספרי דבי רב (לספרי כאן) מפרש עד"ז ובלשון "וללמדך", ומבאר שבזה פליגי ת"ק ורבי, דלדעת ת"ק כי משכחנא טעמא אמרינן אין מוקדם כו' ולדעת רבי אפי' בלא טעמא מצינו למימר אין מוקדם כו'.
- 28. וכלשון רש"י נח יא, לב: ולמה הקדים כו'.
- 29. בבאר מים חיים כאן "אע"פ שאין דרך רש"י לתרץ כל מוקדם ומאוחר הכתובה בתורה, הכא שמשנה סדר תחלת הספר צריך ליישב יותר". אבל אינו מבאר טעם הדבר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.