63
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
טעות לגבי זמן המאורע או הציווי, כאשר הדבר חשוב לפשוטו של מקרא שם18 או במקום אחר19.
לפי זה מובן מדוע אין רש"י אומר ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" לפני כן, על הפסוק "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" או על "וישלחו מן המחנה", כי במקומות אחרים מפרש על ידי כך רש"י מתי נאמרה הפרשה, ואילו כאן מצויין זמנה של הפרשה במפורש "ביום כלות משה". ובפרשה "וישלחו מן המחנה" מפרש רש"י "פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן", כדלעיל.
אך בעניננו רואים שהתורה באה להדגיש את הסדר והזמן של הציוויים והמאורעות, הן בפרשתנו "וידבר הוי' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמר", והן בתחילת הספר "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר", ולמרות זאת כתובות הפרשיות – אחת לגבי השניה – בסדר הפוך!
ולכן מפרש רש"י "למדת". כאן לומדים את החידוש ש"אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה" – שגם כאשר התורה מדגישה את זמן ההתרחשות של מאורעות וציוויים, אשר כפי הנראה כוונת התורה לספר בכך את סדרם, גם אז ייתכן ש"אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה".
ג. שאלת רש"י "ולמה לא פתח בזו"?
לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר: "ולמה לא פתח בזו מפני שהיא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל20 במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד".
במבט ראשון אין מובן: אם "למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה" מהי השאלה "למה לא פתח בזו..." – הרי זה עתה אומר רש"י שזאת מפני ש"אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה"?
וכפי שרואים במקור של פירוש רש"י זה, בגמרא21, שלאחר מסקנת הגמרא "זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה" אין מבארת הגמרא את הסיבה לכך שהתורה אינה פותחת בפרשה זו. וכך גם ב"ספרי"22.
הערות
- 18. כמו בפ' בראשית שם.
- 19. וכמו בפ' וישלח שם, שהרי נאמר אח"כ (וישב לז, לח) ויבך אותו אביו, שפירושו יצחק (רש"י שם). וכן מובן בנוגע פירושו בשאר המקומות.
- 20. בדפוס ראשון ושני וכמה כת"י רש"י (שתח"י) ליתא תיבת "ישראל".
- 21. פסחים ו, ב.
- 22. בפרשתנו עה"פ. אלא שמתחיל "בגנות ישראל הכתוב מדבר שהי' להם אחד עשר חודש שהיו חונים לפני הר סיני", אבל ממשיך "ללמדך (ובגי' הילקוט: וללמדך) שאין מוקדם ומאוחר בתורה, שבתחלת הספר הוא אומר וידבר ה' כו' .. ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה". וה"גנות" "שלא עשו אלא פסח זה בלבד" מפורשת בספרי לקמן על הפסוק ט, ה. ובתולדות אדם (לספרי) מפרש, שהגנות בספרי כאן (ט, א) היא בהפסוק שבתחלת הספר, וכאן בא ללמד שאין מוקדם כו', והגנות בספרי לקמן שם מפרש שהיא במה שלא הקריבו קרבנות בכלל במשך מ' שנות היותם במדבר. אבל בזית רענן ליל"ש כאן מפרש בספרי (ט, א) דהכוונה ב"גנות ישראל" היא לזה שלא הקריבו אלא פסח זה בלבד, כבפרש"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

