63

טעות לגבי זמן המאורע או הציווי, כאשר הדבר חשוב לפשוטו של מקרא שם¹⁸ או במקום אחר¹⁹.

לפי זה מובן מדוע אין רש"י אומר ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" לפני כן, על הפסוק "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" או על "וישלחו מן המחנה", כי במקומות אחרים מפרש על ידי כך רש"י מתי נאמרה הפרשה, ואילו כאן מצויין זמנה של הפרשה במפורש "ביום כלות משה". ובפרשה "וישלחו מן המחנה" מפרש רש"י "פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן", כדלעיל.

אך בעניננו רואים שהתורה באה להדגיש את הסדר והזמן של הציוויים והמאורעות, הן בפרשתנו "וידבר הוי' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמר", והן בתחילת הספר "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר", ולמרות זאת כתובות הפרשיות – אחת לגבי השניה – בסדר הפוך!

ולכן מפרש רש"י "למדת". כאן לומדים את החידוש ש"אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה" – שגם כאשר התורה מדגישה את זמן ההתרחשות של מאורעות וציוויים, אשר כפי הנראה כוונת התורה לספר בכך את סדרם, גם אז ייתכן ש"אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה".

ג. שאלת רש"י "ולמה לא פתח בזו"?

לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר: "ולמה לא פתח בזו מפני שהיא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל²⁰ במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד".

במבט ראשון אין מובן: אם "למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה" מהי השאלה "למה לא פתח בזו..." – הרי זה עתה אומר רש"י שזאת מפני ש"אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה"?

וכפי שרואים במקור של פירוש רש"י זה, בגמרא²¹, שלאחר מסקנת הגמרא "זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה" אין מבארת הגמרא את הסיבה לכך שהתורה אינה פותחת בפרשה זו. וכך גם ב"ספרי"²².