62

הערות

1. 11. מקורו של רש"י בפשטות הוא "כמצויין בדפוסי רש"י) בגמ' פסחים (ו, ב) (ובספרי כאן). ובגמ' (ובספרי) הוא ע"ד לשון רש"י: בגמ' "זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה" (ובספרי "ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה"). אבל בגמ' (בבלי – בירושלמי ראה שקלים פ"ו ה"א) לא מצאתי לע"ע בנוגע לכתובים אחרים בתורה אין מוקדם ומאוחר. וראה הערה הבאה. ובהערות 22, 25.
2. 12. בפשטות יש לומר כי דוקא בב' פרשיות אלו שהתורה מקדימה את הפרשה שבה מפורש הזמן המאוחר לפרשה שבה מפורש הזמן המוקדם, "למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר", משא"כ בשאר המקומות בתורה, שבהכתובים עצמם אין מפורש (ומוכרח) שפרשה המאוחרת נאמר לפנ"ז. ואפשר שיש ליישבם בדרך אחרת. ולכאורה זהו הפירוש הפשוט בלשון הגמרא שם "זאת אומרת כו'" (וראה פנים יפות נשא שם). ומתורצת לכאורה קושיית רע"א בגליון הש"ס שם מדוע למדו זאת מכאן*.
3. 13. כ"ה בדפוסי רש"י שלפנינו כולל דפוס ראשון ושני ובכמה כת"י רש"י (שתח"י). ובכמה כת"י אחרים (שתח"י) ליתא.
4. 14. כמו בפ' בראשית וישלח שמות יתרו (יח, יג) תשא – שם.
5. 15. כבפ' צו בשלח יתרו (יט, יא) – שם.
6. 16. וע"פ פשש"מ – בכלל אין צורך לידע הזמן דציווי התורה (ומאי נפק"מ?). וראה פרש"י ר"פ אחרי מה ת"ל כו' (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 123 הערה 3).
7. 17. להעיר שבכהנ"ל אין לשון רש"י "למדת" שאין מוקדם ומאוחר כו' וכיו"ב, אלא שמודיע ומפרש סדר הזמנים בפסוקים ובפרשיות. ובפ' בהערה 6). ויש עוד מקומות לפני רש"י (מכילתא בשלח טו, ט. ספרי פרשתנו בדעת רבי). וגם בתוס' ברכות ז, ב. ועוד. ואכ"מ.
8. . כן משמע לכאורה שכוונתו להקשות על מ"ש "זאת אומרת אין מוקדם כו'" (שע"ז הוא הציון), ומעיר מפרש"י בג' מקומות לפני זה שמפורש כבר שאין מוקדם כו'. אבל י"ל (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 125) שכוונתו להקשות על המשך לשון הגמרא שאינו מועתק בגליון הש"ס (שיש הפרש בין חד ענינא לתרי ענינא). כי דוחק לומר שכוונתו רק לציין עוד מקומות לפנ"ז – שהרי יש הרבה מקומות ברש"י (כנסמן שמות שם מפרט "אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא".