ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה א

62

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "אין מוקדם ומאוחר בתורה"

על הפסוק¹ "וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר", שציוה הקדוש־ברוך־הוא על עשיית הפסח, ולאחר מכן את פרשת פסח שני², מצטט רש"י את המילים "בחודש הראשון", ומפרש: "פרשה³ שבראש הספר לא נאמרה עד אייר⁴ למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה...", כדלהלן בסעיף ג'.

יש להבין:

הענין של "אין מוקדם ומאוחר בתורה" כבר ידוע לפני כן, ענין זה כבר נלמד במספר פסוקים לפני כן, כפי שאומר רש"י בפירושו, מיד בפרשה הראשונה, בסוף פרשת בראשית, על הפסוק⁵ "לא ידון רוחי באדם... והיו ימיו מאה ועשרים שנה", וכן במספר מקומות לפני כן⁶.

יותר מכך: פרט זה עצמו, שינוי הסדר של ה"פרשה שבראש הספר", כבר ידוע לפני כן, בפרשה שנלמדה זה עתה, פרשת קרבנות הנשיאים, אשר זמנה נאמר במפורש בתורה⁷ "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן", אשר "ראש חודש ניסן היה"⁸, ומכך "למדת", ש"אין מוקדם ומאוחר" בפרט זה, כי "פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר"!

ויותר מכך – שם אין רש"י מפרש דבר?

ומוצאים זאת אף לפני כן באותה פרשה "וישלחו⁹ מן המחנה", אשר על כך מפרש רש"י¹⁰ "פרשה זו נאמרה

הערות

1. פרשתנו ט, א.
2. ט, ו ואילך.
3. כ"ה בדפוסים שלפנינו, ובדפוס ראשון ושני וכו"כ כת"י רש"י (שתח"י) "ופרשה".
4. לכאורה לא בא רש"י כאן לחדש שפרשה שבראש הספר לא נאמר עד אייר, שהרי מפורש הוא בכתוב שם ("באחד לחודש השני"), אלא שמודיע המציאות (שלכן מזה למדין ש"אין סדר כו'"). וכדמוכח עוד יותר מהגירסא הנ"ל (הערה
5. ו, ג.
6. וישלח לה, כט. שמות ד, כ. יתרו יט, יא. תשא לא, יח. צו ח, ב. ויש עוד אופן שאינו מפורש ברש"י הלשון "אין מוקדם ומאוחר" אבל תוכן פירושו הוא שאין הכתובים על הסדר. ואכ"מ.
7. נשא ז, א.
8. ל' רש"י שם.
9. ה, ב.
10. והוא (כמ"ש רש"י שם) מ"מס' גיטין בפ' הניזקין (ס, א)" ולהעיר מתוד"ה תורה חתומה שם, שזוהי כוונת הש"ס בהבאת דרשה זו – להוכיח דאין מוקדם ומאוחר בתורה (כפירושם ב"תורה חתומה ניתנה"). וראה פנים יפות נשא שם.
3. "ופרשה" בוא"ו החיבור, היינו שרש"י בא להדגיש הניגוד של הזמן "בחודש הראשון" (הד"ה של רש"י) לזמן אמירת פרשה ראשונה. וע"ד הלשון בספרי כאן "שבתחלת הספר הוא אומר וידבר ה' .. וכאן הוא אומר בחודש הראשון ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.