54
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כל נשיא וכל הנשיאים הביאו את כל קרבנותיהם – "לפי דעתו", שהם חנכו את המזבח באופן העבודה המסויים הזה, ורק אז היתה "חנוכת המזבח". לדוגמא: רק ביום השנים עשר נחנך המזבח לקרב את היהודים אשר משבט נפתלי, אשר חייהם הם כ"אילה שלוחה הנותן אמרי שפר"22.
ג. המעלה של היום
וזוהי כוונת המדרש "העלה עליהם הכתוב כאילו כולם הקריבו ביום ראשון וכאילו כולם הקריבו ביום אחרון": כל נשיא לא חידש רק את הפרט של חנוכת המזבח הקשור לקרבנות שלו, אלא כאילו יש לכל נשיא את המעלה של החינוך בכלל, גם את החינוך ב"כוח" של כל הפרטים, וכן את חנוכת המזבח בכללות למעשה.
הראשון והיום האחרון
ד. קרבנות הנשיאים –
לפי זה ניתן להבין את דברי המדרש "העלה עליהם הכתוב כאילו כולם הקריבו ביום ראשון וכאילו כולם הקריבו ביום אחרון":
למרות שבכל יום משנים עשר הימים התחדש פרט שונה בחנוכת המזבח, על ידי הקרבנות של הנשיא שהקריב ביום זה, בכל זאת יש מעלה מיוחדת ביום הראשון וביום האחרון: ביום הראשון היתה (ההתחלה ו)הפתיחה של חנוכת המזבח, ועוד ועיקר – אז היה ענין כללי, בנוסף לפרט של שבט יהודה, שאז התחדשה עצם המציאות של מזבח "מחונך". ואילו ביום האחרון יש מעלה, כי ביום זה נחנך המזבח עבור השבט האחרון, שבט נפתלי. ועל ידי כך התחדשה חנוכתו של המזבח עבור כלל ישראל, ככלל ובפועל23.
קרבנות ציבור
מובן, שכאשר תורת אמת אומרת "כאילו כולם הקריבו ביום ראשון .. אחרון", הרי זה משום שכל נשיא הוא לאמיתו של דבר, חלק של "כולם", הן במעלה של "יום ראשון", והן במעלה של "יום אחרון".
בכך מסבירים המפרשים24 את דברי המדרש25 לפני כן, בסמוך לדברים שלעיל – "ולא הקריב אחד מהן יותר על חבירו, שאילו הקריב אחד מהן יותר על חבירו לא היה קרבן אחד מהן (הקרבן של שבט אפרים שהוקרב בשבת26) דוחה את השבת".
הסיבה לכך שהקרבנות של חנוכת
הערות
- 22. ויחי מט, כא. וראה במדב"ר פי"ד, יא עניני ורמזי קרבנות נשיא נפתלי.
- 23. כי בכח – הרי כאילו כולם הקריבו ביום ראשון. ו(לחידודא) י"ל נפק"מ בנוגע לכוונת "לשם בעלים" דקרבן תמיד בימים הראשונים.
- 24. ידי משה (ועד"ז במהרז"ו) לבמדב"ר פי"ד, יג. וראה גם זית רענן ליל"ש פרשתנו רמז תשיז וראה פנים יפות פרשתנו (ז, ב. שם, יא).
- 25. פי"ד שם.
- 26. ראה בארוכה בזה לעיל ע' 50 ואילך.
במדבר רבה י״ד:י״א - הטקסט מספריא
בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן (במדבר ז, עח), לָמָּה הִקְרִיב נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר, לְפִי שֶׁאָשֵׁר נִקְרָא שְׁמוֹ עַל אִשּׁוּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְנַפְתָּלִי נִקְרָא שְׁמוֹ עַל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל, מַהוּ נַפְתָּלִי, נֹפֶת לִי, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, וְנִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, מִנְיַן ל"י. וּלְפִי שֶׁאִשּׁוּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה תָּלוּי עַל הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְרִיב נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר. וּכְשֵׁם שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל עָלְתָה תְּחִלָּה לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאַחַר כָּךְ תִּקֵּן לָהֶם תּוֹרָה, לְכָךְ הִקְדִּים אָשֵׁר לְנַפְתָּלִי. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב בֵּרַךְ לְנַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר, לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁוִים בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, אָשֵׁר הָיָה (בראשית מט, כ): שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, וְנַפְתָּלִי הָיְתָה אַרְצוֹ (בראשית מט, כא): אַיָּלָה שְׁלֻחָה, לְכָךְ הִקְרִיב כָּאן נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר. (במדבר ז, עט): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', רַבִּי יוּדָן אָמַר כְּנֶגֶד הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת הִקְרִיב נְשִׂיא נַפְתָּלִי, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁנַּפְתָּלִי כִּבֵּד אֶת אָבִיו יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁהָיָה אָבִיו שׁוֹלְחוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, וְהָיָה זָרִיז בְּמִשְׁלַחְתּוֹ, וּמָצָא קוֹרַת רוּחַ מִמֶּנּוּ, וְהָיוּ אֲמָרָיו נְעִימִים עָלָיו, וּלְכָךְ בֵּרְכוֹ אָבִיו בְּאַיָּלָה שְׁלֻחָה, שֶׁהָיָה רָץ בְּמִשְׁלַחְתּוֹ כְּאַיָּל, וּלְכָךְ בֵּרְכוֹ בְּאִמְרֵי שָׁפֶר עַל שֶׁהָיוּ אֲמָרָיו שְׁפָרִים, וּלְכָךְ זָכָה נַפְתָּלִי שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקָמָה בְּסִיסְרָא עַל יְדֵי בָּרָק שֶׁהָיָה מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי, וּלְפִי שֶׁנַּפְתָּלִי הָיָה זָהִיר בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו, לְפִיכָךְ נְשִׂיא נַפְתָּלִי לָמַד מֵאֲבִי אָבִיו וְאָחַז אֶת דַּרְכּוֹ וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל סֵדֶר אֲבוֹתָיו וְאִמּוֹתָיו שֶׁל נַפְתָּלִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת וגו', קַעֲרַת, כְּנֶגֶד שָׂרָה שֶׁהָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְהִיא הָיְתָה עִקַּר הָאִמָּהוֹת, שֶׁהָיְתָה רִאשׁוֹנָה. כֶּסֶף, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. אַחַת, שֶׁהָיְתָה יְחִידָה בְּדוֹרָהּ צַדֶּקֶת. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, שֶׁחָיְתָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה חָסֵר קִמְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כג, א): וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים. מִזְרָק, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנִּזְרַק מֵאַרְצוֹ וּמִבֵּית אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אֶחָד, כְּמָא דְּתֵימָא (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ וגו'. כֶּסֶף, שֶׁהָיָה צַדִיק, עַל שֵׁם: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּעֵת שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עִם אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים, בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה, לְפִי שֶׁשְּׁלשִׁים שָׁנָה קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק נִגְזְרָה גְּזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, לְקַיֵם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שמות יב, מא): וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לְמִנְחָה, שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְלֵאִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים. (במדבר ז, פ): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּפַף אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד בָּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסָּהוּ הַמָּקוֹם. (במדבר ז, פ): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁהָיוּ מַעֲשָׂיו נְעִימִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּרֵיחַ הַקְטֹרֶת. (במדבר ז, פא): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו', כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁצִּוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת בְּעֵת שֶׁכָּרַת עִמּוֹ בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית טו, ט): קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וגו'. פַּר, כְּנֶגֶד עֶגְלָה. אַיִל, כְּנֶגֶד אַיִל מְשֻׁלָּשׁ. כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד תֹּר וְגוֹזָל, שֶׁהָיוּ קָרְבַּן עָנִי, חִלּוּף כֶּבֶשׂ שֶׁל קָרְבַּן עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב, ח): וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה, וּלְכָךְ הִקְרִיב כֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם תֹּר וְגוֹזָל, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בְּמָקוֹם עֲשִׁירוּת. (במדבר ז, פב): שְׂעִיר עִזִּים וגו', כְּנֶגֶד וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, (במדבר ז, פג): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד יִצְחָק וְרִבְקָה שֶׁהָיוּ תְּמִימִים וּבְנֵי מְלָכִים. (במדבר ז, פג): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, לָמָּה הָיוּ שְׁלשָׁה מִינִים, אֵילִם וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב לֵאָה וְרָחֵל. לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, לְפִי שֶׁחֶשְׁבּוֹנָם עוֹלֶה חֲמִשָׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד יַעֲקֹב וְלֵאָה וְרָחֵל וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהָאִמָּהוֹת, לְפִי שֶׁקָּרְאוּ הָאִמָּהוֹת שְׁפָחוֹת, לְכָךְ לֹא נִכְנְסוּ בַּחֶשְׁבּוֹן. (במדבר ז, פג): זֶה קָרְבַּן אֲחִירַע בֶּן עֵינָן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה שֶׁל אָבוֹת, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ וגו'.
במדבר רבה י״ד:י״ג - הטקסט מספריא
זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, יָכוֹל שֶׁהוּא נִמְשַׁח מֵעַתָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, עוֹד אֵינוֹ נִמְשַׁח מֵעַתָּה, אוֹמֵר אֲנִי לֹא יִמָּשַׁח לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר (במדבר ז, פח): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי וגו', עוֹד אֵינוֹ נִמְשַׁח לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ז, לה): זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו, יָכוֹל שֶׁהֵם נִמְשָׁחִים מֵעַתָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, עוֹד אֵין נִמְשָׁחִים. אֱדַיִן אֲנִי אוֹמֵר לֹא יִמָּשְׁחוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשְׁחוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, אֵינָם נִמְשָׁחִים לְעוֹלָם לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (זכריה ד, יד): אֵלֶּה שְׁנֵי בְּנֵי הַיִּצְהָר, זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד, זֶה מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ, אַהֲרֹן מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ וְדָוִד מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ. (במדבר ז, פד): בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ. אַתָּה אוֹמֵר בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ זָכוּ הַכֹּהֲנִים לְקַבֵּל מַתָּנוֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ז, לו): אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִנַּיִן שֶׁמַּפְרִישִׁין הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מֵהַר סִינַי וְלֹא זָכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בָּהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם, הָא לָמַדְנוּ שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַּיּוֹם זָכוּ הַכֹּהֲנִים לְקַבֵּל מַתָּנוֹת. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיב נַחְשׁוֹן קָרְבָּנוֹ. אִי בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל קֹדֶם שֶׁנִּמְשַׁח הִקְרִיב נַחְשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ. אִי (במדבר ז, פח): אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל לְאַחַר זְמַן, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ. הָא לָמַדְנוּ בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, וּלְאַחַר שֶׁנִּמְשַׁח (במדבר ז, פד): מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת, כָּךְ שָׁווּ בַּזְּכוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, כְּאָרְכָּן כָּךְ רָחְבָּן כָּךְ מִשְׁקָלָן, וְלֹא הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁאִלּוּ הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ לֹא הָיָה קָרְבַּן אֶחָד מֵהֶן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם חֲלַקְתֶּם כָּבוֹד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וַאֲנִי חוֹלֵק לָכֶם כָּבוֹד, שֶׁתַּקְרִיבוּ בְּיוֹם שַׁבָּת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא הֶפְסֵק בְּקָרְבַּנְכֶם. (במדבר ז, פד): קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. אָמַר רַבִּי יוּדָן וַהֲלוֹא קְעָרָה אַחַת וּמִזְרָק אֶחָד וְכַף אַחַת הִקְרִיבוּ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אֶלָּא הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וּכְאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם אַחֲרוֹן:
מצוטט ב־9 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לב ‹ ניסן ‹ ניסן ‹ 21 לקו"ש חכ"ג ע' 54
תורת מנחם 8
- ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א לקו"ש חכ"ג ע' 54
- יז - שנת תשט"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"ג ע' 54
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ג ע' 54
- לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג לקו"ש חכ"ג ע' 54
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ג ע' 54
- מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ג ע' 54
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ג ע' 54
- עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ג ע' 54
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.