17
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. מדוע אין משתדלים לקיים את מצות כתיבת ספר תורה?
הרמב"ם פוסק1: "מצות עשה על כל איש ואיש2 מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו3 שנאמר4 ועתה כתבו לכם את השירה5, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו, לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות. ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו ואם כתבו בידו6 הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני. ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבים לו. וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי היא כאילו כתבו כולו"7.
נשאלת השאלה8: מכיוון שכתיבת ספר תורה היא "מצות עשה על כל איש ואיש"9 – מדוע לא מצינו שישתדלו לקיים את המצוה של כתיבת ספר תורה בידו, קיום המצוה בשלימותה10 (הנחשב "כאילו קבלה מהר סיני")?
ועל אף שיש מקום לומר, כי באם ישנו סופר מומחה הכותב יפה ממנו, יש לוותר על השכר והמעלה של "כאילו קבלה מהר סיני" (הקיימת כאשר כותב בעצמו), ועדיף לשכור את הסופר לכתוב עבורו, על מנת שיהא "ספר תורה נאה" (הנכתב על־ידי "לבלר אומן"), בהתאם
הערות
- 1. רפ"ז מהל' (תפילין ומזוזה ו)ס"ת.
- 2. כ"ה ברמב"ם שם. ובשו"ע יו"ד ר"ס ער (פ"א) "כל איש". ואכ"מ.
- 3. בשו"ע שם: לכתוב לו ספר תורה.
- 4. וילך לא, יט.
- 5. כן הביא הרמב"ם שם (תיבת "ועתה" ובהשמטת תיבת "הזאת"). אבל מההמשך "כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו", משמע לכאו' שזוהי השמטת הדפוס וצ"ל גם תיבת "הזאת" ובפרט שכ"כ במנין המצות בריש ספר היד (מ"ע יז) "כתבו לכם את השירה הזאת", ובסהמ"צ מ"ע יח. וראה צפע"נ לרמב"ם שם.
- 6. במנחות ל, א הלשון "כתבו, מעלה עליו הכתוב כו'" (וראה לקמן בפנים סי"ב) ובא בהמשך להמאמר "הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק", שלא הובא ברמב"ם.
- 7. בגמ' "אם הגי' אפילו אות אחת מעלה עליו כאילו כתבו". וראה לקמן.
- 8. בכמה ענינים דלקמן שקו"ט בכמה פוסקים ומפרשים, ובמפרשי הרמב"ם ושו"ע. וראה ספר דעת קדושים על הלכות סת"ם בתחלתו סעיף א' וב'. ובמפרשים שם. ובספרים שנסמנו שם. וראה גם לקו"ש חכ"ד ע' 207 ואילך.
- 9. והרמב"ם חשבה בסהמ"צ בסוף המ"ע מה"מצות ההכרחיות".
- 10. לשון הרמב"ם בסהמ"צ (הוצאת הר"ח העליר) "ואם כתבו בידו הוא משובח מאד והוא יותר טוב (ובתרגום הר"י קאפח "והוא עדיף") כמו שאמר כתבו כו'". ובסהמ"צ לפנינו ליתא.
ספר המצוות, מצוות עשה י״ח - הטקסט מספריא
היא שצונו שיהיה כל איש ממנו כותב ספר תורה לעצמו ואם כתבו בידו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני, ואם אי אפשר לו לכותבו צריך שיקנהו או ישכור מי יכתבהו לו, והוא אמרו כתבו לכם את השירה הזאת. ואין מותר לכתוב אותה פרשיות פרשיות כי רצה באמרו את השירה כל התורה שכוללת זאת השירה. ולשון גמרא (סנהדרין כ"א:) אמר רבה אע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לו לכתוב משלו שנאמר כתבו לכם איתיביה אביי כותב לו ספר תורה לעצמו כדי שלא יתגאה בשל אבותיו מלך אין הדיוט לא. והיתה התשובה לא נצרכה אלא לשתי תורות כדתניא וכותב לו שתי תורות, כלומר שהפרש יש בין מלך והדיוט כי כל איש חייב לכתוב ספר תורה אחד והמלך שנים כמו שהתבאר בפרק שני מסנהדרין (שם). וכבר התבארו משפטי מצוה זו, רוצה לומר כתיבת ספר תורה ותנאיה בפרק שלישי ממנחות ובמסכת שבת פ' ט"ז. (אתם נצבים, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.