ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב בחוקותי שיחה א

167

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

וכפי שפוסק הרמב"ם עצמו בהלכה הבאה¹⁰ "קרקע או מטלטלין של כהנים ולויים אינם מחרימין אותן".

ואם כך, מנין מסיק הרמב"ם שהכהן יכול להחרים שדה חרמו¹¹?

ב) מנין לומד הרמב"ם את המסקנה בסוף דבריו "שאם החרימה היא מוחרמת מיד"? בגמרא נאמר רק ש"יוצאה לאחיו הכהנים", ובנוסח זה נאמרים הדברים שוב בשנית ובשלישית¹², אך אין נאמרת בגמרא המסקנה "שאם החרימה היא מוחרמת מיד".

ג) דברי הרמב"ם בתחילת ההלכה "שזכה בה אחר היובל" אינם מובנים כלל: חרמי כהנים אינם תלויים כלל ביובל, שהרי כהן זוכה בחרמים תמיד – הן לפני היובל, הן ביובל, והן לאחר היובל¹², וכפי שפוסק הרמב"ם בהלכה הקודמת¹³, שחרמי הכהנים "הרי אלו ניתנן לכהן שבאותו משמר בשעה שהחרים".

ב. כוונת הרמב"ם לחרמי כהנים

ניתן היה לומר, כפי שמשתמע מדברי המפרשים¹⁴, שבאמרו "והחרימה" אין הרמב"ם מתכוון כאן לחרמי כהנים, אלא חרם לבדק הבית או חרם לשמים, שגם עליהם הוא מדבר בהלכות הקודמות, ובאמרו "כהן שהיתה לו שדה חרם שזכה בה אחר היובל" הוא מתכוון גם לשדה חרם לבדק הבית¹⁵, אשר בו הוא זוכה לאחר היובל.

אך הסבר זה אינו "חלק" כל כך לפי לשון הרמב"ם, כי בנוסף על כך שלפי זה יש לברר מנין המקור של הרמב"ם לדין זה¹⁶, הרי בנוסף לכך, מלשון הרמב"ם בסיום "מלמד ששדה חרמו לו" מובן¹⁷, שהוא מתכוון לחרמי כהנים¹⁸.

הערות

10. שם ה"ז.
11. בלח"מ לרמב"ם שם: והביא הדין בכהן שהחרים אע"ג דכאן נקט לה בכהן שהקדיש דהכל אחד ואין קפידא. וצע"ג דע"פ הנ"ל הרי אין הכל אחד, שרק מלהחרים אימעוטי' כהנים, ולא מלהקדיש (כמו שהקשה במנ"ח שם). ואולי מפרש ברמב"ם "והחרימה" – חרם לבדק הבית (כמ"ש בצפע"נ דלקמן בפנים), וע"פ מש"כ בפיה"מ להרמב"ם (תמורה פ"ז מ"ג - הובא בתויו"ט ערכין פ"ח מ"ו) ואל תעלה על דעתך שיש הפרש בין שאמרנו קדשי ב"ה ובין שאנו אומרים חרמי בדה"ב לפי שהשמות משונין והענין אחד. ראה מנ"ח שם לפנ"ז. אבל ראה צפע"נ (דלקמן הערה 15) די"ל דכהנים אינם יכולים להחרים אף לבדק הבית רק להקדיש.
12. ל' המנחת חינוך שם.
13. שם ה"ה.
14. ראה צפע"נ לרמב"ם שם פ"ד הי"ט.
15. ראה צפע"נ שם: דנקט רק כהן שהיתה לו שדה חרם שזכה בה דמשמע לכאורה דרק חרם גבוה אבל חרמי כהנים שפיר יש ע"ז שם אחוזה של כהן. ושם לז, ג (באמצע הטור): אבל שדה שנפלה לו או שירש אז יכול גם להקדישה בל' חרם לבדה"ב כו'.
16. כי במקום שהרמב"ם מחדש הלכה שלא נמצא בש"ס וכו' רגיל לפרש על אתר "יראה לי" (ראה לקו"ש חי"ב ע' 6 שוה"ג להערה 32).
17. וגם דאם הכוונה לשדה דחרמי בדק הבית הול"ל כהן שהיתה לו שדה אחוזה שזכה בה כו". ומלשונו שהיתה לו שדה חרם, מובן שקאי בהמשך להלכה שלפני זה שמדובר בחרמי כהנים.
18. שבה מדובר בהכתוב שממנו למדין דין זה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.