166
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. דין שדה חרם ושדה אחוזה ביובל
כאשר אדם הקדיש שדה אחוזה ולא גאל אותו, או אם הגזבר מכר את השדה לאחר, נקבע בתורה1: "והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו" – שדה זה עובר לידי הכהנים ביובל בדיוק כשדה החרם הניתן לכהנים.
בסיום מסכת ערכין2 דנה הגמרא במילים "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו" ושואלת "מה תלמוד לומר? (מה מלמד "שדה החרם" לגבי שדה העובר לידי הכהנים ביובל3?) – מנין לכהן שהקדיש שדה חרמו, שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים ("אם לא יגאלנו שהרי היא שלו כשדה אחוזה" וכו'3) והרי היא תחת ידי, תהא שלי, ודין הוא – בשל אחרים אני זוכה (ששדה אחוזה של ישראל עובר לידי הכהנים ביובל, "היה לי חלק בה"3) בשל עצמי לא כל שכן, תלמוד לומר: "והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' כשדה החרם..." – בא ללמד ונמצא למד. מקיש שדה חרמו לשדה אחוזה של ישראל – מה שדה אחוזה של ישראל (כאשר הכהן גאל אותו מן ההקדש3)
* יוצא מתחת ידו (ביובל) ומתחלקת לכהנים4, אף שדה חרמו יוצא מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים"5.
הרמב"ם פוסק6: "כהן שהיתה לו שדה חרם שזכה בה אחר היובל והחרימה, הרי זו מוחרמת ויוצאה לאחיו הכהנים שנאמר "לכהן תהיה אחוזתו", מלמד ששדה חרמו לו כשדה אחוזה לישראל, שאם החרימה היא מוחרמת מיד".
ובעל ה"מנחת חינוך" שואל7:
א) מנין לומד הרמב"ם שההלכה "יוצאה לאחיו הכהנים" חלה גם כאשר הכהן החרים את שדה חרמו? והרי בגמרא מדובר אודות כהן ש"הקדיש שדה חרמו"8.
יותר מכך: כהן אינו יכול להחרים דבר, כנאמר במשנה9 בפרק הקודם "הכהנים והלויים אין מחרימין", כל ענין החרם אינו קיים אצל כהנים ולויים על־פי גזירת הכתוב, בלי התחשבות באיזה שדה מדובר, בין אם השדה היה שלו לפני כן ובין אם קבלו מאוחר יותר באופן כל שהוא, כי אפילו מטלטלין אין מחרימין, כנאמר במשנה,
הערות
משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין ו׳:ו׳ - הטקסט מספריא
כהן שהיתה לו שדה חרם שזכה בה אחר היובל והחרימה הרי זו מוחרמת ויוצאה לאחיו הכהנים שנאמר לכהן תהיה אחוזתו מלמד ששדה חרמו לו כשדה אחוזה לישראל שאם החרימה היא מוחרמת מיד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.