108

של תבואות השדה, אלא נטיעות הכרם⁷, כהתחלת הענין⁸: ונטעתם כל עץ מאכל – גם אז צריך היה רש"י לומר בקצרה "לברך לכם הפירות", או "הנטיעות". מה פשר כפל הלשון "פירות הנטיעות"?

ג. דברה תורה כנגד יצר

הרע...

לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר: "היה רבי עקיבא אומר דברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו".

לשם מה מביא רש"י את מאמרו של רבי עקיבא?

יש המפרשים⁹, שבכך מתרץ רש"י מדוע מופיע השכר לאחר "ובשנה החמישית תאכלו..." ולא לפני כן כשכתובה שמירת המצוה, שעליה ניתן השכר – ולכן מביא רש"י את מאמרו של רבי עקיבא¹⁰, שהשכר ניתן משום ש"ארבע שנים אני מצטער בו חנם" – שהאדם נמנע מלאכול את הפירות עד השנה החמישית¹¹, "והכי קאמר⁹ מה שתאכלוהו בחמישית בלבד, ולא... יהיה להוסיף".

אך פירוש זה אינו ברור כל כך, כי העובדה ששכר המצוה אינו מופיע לפני כן אינה מהווה כלל שאלה לפי פשוטו של מקרא: בדרך כלל, כאשר מפורט בתורה שכר המצוה, הוא מופיע בסוף הענין. וכך בעניננו: בתחילה מציינת התורה את כל פרטי המצוה, כיצד צריך האדם לנהוג בפירותיו – "שלש שנים .. לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש .. (ורק לאחר מכן) ובשנה חמישית (יכול להיות) תאכלו את פריו", ורק לאחר כל זאת מופיע שכר המצוה, שהקדוש־ברוך־הוא נותן בגללה, "להוסיף לכם תבואתו"¹².

בנוסף לכך יש להבין מדוע מביא רש"י ענין זה עם שמו של בעל המאמר, שהרי, כאמור פעמים רבות, רש"י מציין את שם האומר רק כאשר פרט זה מוסיף להבנת הפירוש.

ויותר מכך: בענין זה עצמו מדייק רש"י ואומר "היה רבי עקיבא אומר", שרבי עקיבא היה נוהג לומר מאמר זה תמיד – מה מוסיפה הדגשה זו¹³ להבנת הענין?