108
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. "להוסיף לכם תבואתו"
לאחר שנאמרים בתורה דיני ערלה וכרם רבעי1, נאמר2: "ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני ה' אלקיכם".
רש"י מצטט את המילים "להוסיף לכם תבואתו", ומפרש: "המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו, שבשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעות".
בפשטות מסבירים3, שרש"י רוצה להבהיר שהמילים "להוסיף לכם תבואתו" אינן מהוות המשך ("דבוק") ל"ובשנה החמישית תאכלו את פריו" – כי, כיצד ייתכן לומר שעל "תאכלו את פריו" יינתן השכר של "להוסיף לכם תבואתו"?! – אלא מילים אלו קשורות לפסוקים הקודמים, העוסקים בשמירת המצוה: "המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף...".
אך אין מובן מדוע מאריך ומרחיב רש"י בלשונו בפירושו, והרי, לכאורה, צריך היה לומר בקצרה, בדומה לפירוש ה"אבן עזרא"4, ש"להוסיף לכם תבואתו" הוא "דבק עם קדש הלולים", וכדומה. או, כדברי הרשב"ם4 "להוסיף לכם תבואתו – (לכך תזכו) אם תעשו כאשר צויתי".
ואף אם נסביר באופן דחוק ביותר, שרש"י רוצה גם להבהיר את המשמעות
ב של "להוסיף לכם תבואתו" – שמשמעות מילים אלו היא "בשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעות"5 – גם אז יכול היה רש"י לומר בקצרה: "להוסיף לכם תבואתו – בשכר המצוה הזאת אני מברך לכם פירות הנטיעות"?
– מדוע מאריך רש"י וחוזר על דבריו: "המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו (ולאחר מכן הוא ממשיך) שבשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעות"?
ב. "הזאת; פירות הנטיעות"
בנוסף לכך יש עוד כמה דיוקים בלשון רש"י, ומהם:
א) "המצוה הזאת שתשמרו..." – מהו הדיוק בתוספת "הזאת"? אילו היה רש"י אומר "כשתשמרו המצוה", וכדומה, ללא ההדגשה "הזאת" גם אז היו יודעים שמדובר על מצוה זו, שעליה מדובר לפני כן בפסוקים?
ב) "אני מברך לכם פירות הנטיעות" – מדוע משנה רש"י מלשון הפסוק, שבו מופיע הביטוי "תבואתו"?
אף אם רש"י צריך להבהיר שהמשמעות של המילה "תבואתו" כאן איננה6 במובן
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.