134

הערות

1. 2. ראה תו"כ ורש"י כאן: הרי ארבעה שנים כו'.
2. 1. פרשתנו יט, כה.
3. 3. ועפ"ז יובן מ"ש רש"י "המצוה הזאת שתשמרו תהי'* להוסיף לכם תבואתו, שבשכרה אני מברך כו'" דלכאורה הי' מספיק שיכתוב "שבשכר המצוה הזאת אני מברך לכם פירות הנטיעות"**, ומהי האריכות שכותב "המצוה הזאת .. תבואתו" – כי בזה מפרש הלשון "להוסיף גו'", "המצוה הזאת תהי' להוסיף כו'". ועפ"ז יובן גם המשך דברי רש"י "הי' ר"ע אומר דברה תורה כנגד יצה"ר כו'" – דלכאורה: הרי בכו"כ מצות פירש הכתוב שכרן. ומהי ההוכחה דבמצוה זו יש חידוש אשר "דברה תורה כנגד יצה"ר" – כי בזה מפרש שהטעם לזה שהתורה חידשה כאן (התירה) ששמירת מצוה זו תהי' בכדי לקבל פרס, כי*** "דברה תורה כנגד יצה"ר שלא יאמר כו'". וראה בארוכה לקו"ש חכ"ב ע' 108 ואילך.
4. 4. משא"כ בדרך הפשט – ראה הערה הקודמת.
5. 5. תניא רפל"ז. וראה לקו"ת פרשתנו כט, ג (וראה לקמן בפנים) – מפרדס שער כד בסופו: שלש שנים יהי' לכם כו' זהו כנגד ג' קליפות הטמאות.
6. . שיש לפרשו תהי' שמירתכם (ולא – תהי' המצוה).
7. . שבזה מחדש, שההוספה תהי' גם לאחרי שישנם כבר פירות הנטיעות (וע"ד המבואר בלקו"ש [המתורגם] ח"ה (ע' 124 ואילך), בפרש"י (כו, יב) ד"ה מאה שערים). והוכחת רש"י לזה היא, ממש"נ "להוסיף לכם תבואתו" לאחרי "ובשנה החמישית תאכלו את פריו" (וראה ראב"ע כאן) – שמזה מוכח, שהברכה "להוסיף גו'" היא ב"פריו" (ועפ"ז יומתק גם לשון רש"י "פירות הנטיעות" – אף שבכתוב נאמר "תבואתו" – כי הברכה "להוסיף" היא ב"פריו").
8. . ועפ"ז יומתק הלשון "דברה תורה כנגד יצה"ר", שמורה אשר מתירין איזה ענין בכדי שלא יבוא לידי ענין חמור יותר [ראה קידושין כא, סע"ב. רש"י תצא כא, יא], כי באם לא יתירו לו שישמור את המצוה בשביל להוסיף – לא יקיימה.