ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א

74

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב) לפי הדין, שהמצורע צריך להיות מחוץ לג' מחנות, צריך להיות, שהאזהרה "בדד ישב, לבדו ישב שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו"⁴⁷ באה רק כדי לשלול טמאים אחרים מסוגים שונים (טמאי מת, זבים וזבות) אך לא מצורעים⁴⁸. ואילו מצד החיוב של "בדד ישב" צריך להיות גם בידוד ממצורעים אחרים⁴⁹, ודוקא אז מתקיים אצלו "ויהיה מובדל ומפורסם לבדו"⁵⁰, ורק כך מוודאים "שלא יתעסק בשיחת הרשעים", דבר שאינו בטוח כאשר יימצא עם מצורעים, ובמיוחד אם יימצא עמם בלבד, שאז יכול להגרם בדיוק להיפך!

ו. נגעים – רק בחיצוניות

כשם שבפשוטם של הענינים לפי ההלכה הנגעים הם סימן והתראה כדי למנוע את היהודי מפני לשון הרע, ואם הוא המשיך ושקע בכך עד אשר "משתנה עורו ויצטרע", מתבצעות עמו פעולות של "בדד ישב..." כדי לרפאו ולנתקו משיחת הרשעים וכו' –

כך גם, ואף יותר מכך, מודגש ענין זה בפנימיות:

מוסבר בלקוטי תורה⁵¹, שהנאמר לגבי נגעים⁵² "אדם כי יהיה בעור בשרו..." – משתמשים דוקא בתואר אדם המביע את מעלתם של ישראל – משום שענין הנגעים קשור דוקא למי שנמצא בדרגת אדם, בדרגה גבוהה – "שלימו דכולא".

וההסבר לכך הוא, מפני שהנגעים "בעור בשרו" מראים על כך שהרע שהנגע גורם אינו בתוכו ובפנימיותו של האדם, אלא זוהי "פסולת", זהו רע הנשאר רק בחיצוניותו – "בסוף לבושיו", ולכן גם התוצאה דומה לגורם, והנגע הוא רק "בעור בשרו", בחיצוניות הגוף.

בכך מבאר אדמו"ר הזקן מדוע "מצות נגעים אינו נהוג בזמננו זה אחר החורבן מפני שאינן מצויין כלל⁵³...

הערות

47. פסחים סז, א. וראה גם שאר המקומות שבהערה 40.
48. כפשטות הפירוש בדברי ר"י פסחים שם.
49. כן הוא לפי' הראב"ד בתו"כ שם. ולכאורה כן מובן מרש"י ד"ה בדד ישב (יג, מו) שמבאר בהמשך פירושו "מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד כו'", דהיינו לבדו ממש – דאילו זה שמושבו חוץ לג' מחנות מפרש רש"י בד"ה שלאח"ז שזהו פי' ד"מחוץ למחנה – חוץ לשלש מחנות". אבל ראה רא"ם ועוד בפרש"י ובשאר מפרשי התו"כ. וראה צפע"נ עה"ת שםדמביאמכ"מ דמצורעיםיושבים ביחד. וראה גם מ"ב ז, ג (הפטרת פרשתנו): וארבעה אנשים היו מצורעים גו' ויאמרו איש אל רעהו גו' (אלא שזהו גיחזי ובניו שמחוייבים לכבדו וכו').
50. לכאורה כן משמע מלשון הרמב"ם הנ"ל בפנים. וראה רמב"ם שם פ"י ה"ז.
51. תזריע כב, ב. וראה גם סד"ה אדם כי יהי' תרס"ו, תרע"ה (בהמשך תער"ב). וראה גם אלשיך פרשתנו שם. וראה לעיל ע' 72 ואילך.
52. תזריע יג, ב.
53. צ"ע אם הכוונה רק מפני זה (כי דינם שנוהגים גם שלא בזמן הבית (רמב"ם הל' טו"צ פי"א ה"ו)) – ואין כל מניעות, כהן מיוחס וכו'. וראה תו"ש (שמות מילואים סח"י) הדעות אם נגעים נוהגין בזה"ז והטעמים. וראה הנסמן לעיל ע' 72 הערה 9.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך יז ‹ תזריע ‹ שיחה ג ‹ 145 לקו"ש חכ"ב ע' 74

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

לקוטי שיחות כרך לג בהעלותך שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך לב תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א ואילך
לקוטי שיחות כרך כב תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ג מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך כז תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א פסחים סז, א
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ פסחים סז, א
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ח פסחים סז, א-ב
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח פסחים סז, א