57

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אשה מעוברת כ"קוואטערין© ", להבאת הילד לבית הכנסת. וכיון שכך הוא מנהג ישראל במקומות רבים18 מובן, שיש לכך בסיס ו"תורה היא", כתשובה הידועה של הרשב"א* שאפילו מנהג שאפילו מנהג, קבלה ביד זקנים וזקנות וכו' אי אפשר לדחות על ידי קושיות וכדומה19.

למנהג זה, שמעוברת לא תשמש כ"קוואטער© ", מובאים מספר טעמים20 – משום סכנה, מחמת חשש עין הרע ועוד. אך לפי הידוע אודות הדיוק הרב במנהגי ישראל, סביר לומר, שמנהג זה אינו קשור לסיבה צדדית או חשש, משום סכנה לעובר וכדומה, אלא הוא קשור לעצם המנהג של "קוואטער© " בברית.

ויש להסביר לגבי טעמי המנהגים בכלל את משמעות הדיוק בלשון "מנהג ישראל תורה היא"21: א) יש לדבר זה תוקף של תורה ואין לשנותו. "מנהג אבותינו בידינו", "אל תשנו מנהג אבותיכם"22. ב) מנהג זה הוא גם הוראה – תורה היא – לגבי המשמעות המיוחדת של המצוה23 שבה קיים מנהג זה.

ג. מנהג ה"קוואטער" בברית מילה ומנהג השושבינים בנישואין הוא זהה

כדי להסביר זאת יש להקדים ולבאר: בדומה למנהג המוזכר לעיל של "קוואטער© " בברית מילה, קיים גם מנהג דומה בנישואי חתן וכלה, שמטרתם הוא הענין של פרו ורבו24, הולדת בנים ובנות, שזוג שושבינים25

הערות

  1. 18. צריך בירור א"כ הוא בכל מקום.
  2. *. נסמן לעיל הערה 6.
  3. 19. ראה לשונו שם לפנ"ז: שאין משגיחין בחקירה כנגד הקבלה.
  4. 20. בספרים הנ"ל (הערה 17).
  5. 21. ראה לעיל הערה 2.
  6. 22. ראה ירושלמי פסחים שם.
  7. 23. להעיר עד"ז מההסברה במצות הוכיח תוכיח, דאי"ז ענין ומצוה בפ"ע, כ"א פרט בכל מצוה והמצוה שעלי' מוכיח. ועד"ז י"ל בהמצות שמצד חינוך. ולהעיר גם מהשקו"ט – באיסורי דרבנן (שישנם באיסורי תורה) אם הוי עליהם שם האיסור דאורייתא או איסור דרבנן בפ"ע השווה בכולם. ועד"ז בחצי שיעור אם הוה לכל אחד שם בפני עצמו או הוא דין אחד בכל האיסורים (ראה בכל הנ"ל צפע"נ הל' איסורי ביאה פ"א ה"ח. וראה שם הל' שבת פ"א ה"ד. ועוד). ועד"ז באיסור לפני עיוור (ראה שו"ת צפע"נ (ירושלים תשכ"ה) סי' ה, וש"נ). ראה בכהנ"ל ליקוטי ביאורים (להר"י שי' קארף) ח"ב ע' פב ואילך. וש"נ. ואכ"מ.
  8. 24. עד שלדעת כמה הטעם שאין מברכין שהחיינו בנישואין מפני שתכליתם פו"ר (ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' ברכת הזמן ע' תמג, וש"נ). וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 187 ובהנסמן שם.
  9. 25. להעיר ממדרש חזית הובא במהרי"ל הל' מילה שם (רוקח שם. ספר כללי המילה שם ע' 66) הקב"ה נעשה שושבין (לאברהם אבינו ותפס לו כבעל ברית כו') שנאמר (נחמי' ט, יח) וכרת עמו הברית. וראה מדרש הגדול ס"פ לך: תלתא שושביניןהו"ללאברהםענרכו'.ולהעירממטהמשה שם אות ד: מצאתי כתיב מעשה שבקשו לחסיד להיות בעל ברית ולהיות שושבין לחתן אמר כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.