46
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הקרבת הקרבנות66, ומדוע אומרת התורה רק עכשיו "וירד מעשות..."?
ורש"י מפרש, שכוונת הפסוק איננה לספר שאהרן סיים את העבודה – "וירד מעשות החטאת...", אלא "וירד מעל המזבח": כוונת הפסוק היא להדגיש שרק לאחר "ויברכם", רק אז "וירד מעל המזבח", והמילים "מעשות החטאת..." באות רק להזכיר מפני מה עלה אהרן על המזבח, כדי לעשות את החטאת וכדומה, ולא לצורך "ויברכם".
ט. ברכת אהרן היא נצחית
לפי כל המבואר לעיל מובן, שמפירוש רש"י זה אי אפשר לדעת מהי שיטתו בדרך הפשט לגבי זמנה של ברכת כהנים לדורות – האם היא נאמרת67 לפני הקטרת איברים של התמיד, או לאחריה.
כי כוונת רש"י בפירושו "ברכת כהנים" איננה למצות ברכת כהנים, אלא שהיה זה ענין מיוחד ליום זה, בסיום העבודה המיוחדת של השמיני למילואים, ואהרן בחר בנוסח של ברכה זו.
אך מצד שני, למרות שברכת אהרן היתה מיוחדת ליום זה, בכל זאת יש לברכה זו השפעה מתמדת על כל הדורות, כי עבודת אהרן, המסתיימת בברכה זו, הביאה לידי השראת השכינה למטה, ואחר סילוקה לפני כן עקב החטאים68, באופן שמאז נמצאת השכינה בתחתונים לנצח.
והכח מברכת אהרן ישנו תמיד – אפילו בלילה69 ואפילו בחוץ לארץ, ששם אין נשיאת כפים בכל יום70, והיא נותנת כח להתגבר על חושך הגלות, עד שנביא שוב לידי גילוי השכינה, ושכנתי בתוכם, בבית המקדש השליש, שיבנה במהרה בימינו ממש.
הערות
- 66. במלבי"ם שם, שלאחרי ברכת כהנים הקטיר אהרן חלבי השלמים, וזהו שנאמר אח"כ "וירד מעשות גו'" (היינו הקטורת החלבים), ע"ש – אבל בפשוטו של מקרא: א) כבר גמר אהרן עשיית החטאת לפני "ויברכם". ב) לרש"י (פסוק כ) כהן אחר הקטירם (ולא אהרן).
- 67. ראה מלבי"ם שם, שתולה זה בב' הפירושים בכתוב דילן אי הוי מקרא מסורס. (משיחת ש"פ שמיני תשל"ד)
- 68. ראה במדב"ר פי"ב, ו. פי"ג, ב. ועוד.
- 69. דאין נ"כ בלילה (שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז ס"ד).
- 70. ראה שו"ע אדה"ז שם סקכ"ח סנ"ז.
במדבר רבה י״ב:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיְהִי בְּיוֹם וגו', מַהוּ וַיְהִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ תְּנָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם, שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאָם מִשָּׁם אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן וְיַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, מו): וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם, עַל מְנָת לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם, וְכֵיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְיָרְדָה הַשְּׁכִינָה וְשָׁרְתָה בְתוֹכָם. וַיְהִי, רַב אָמַר דָּבָר שֶׁלֹא הָיָה מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד עַכְשָׁיו נַעֲשָׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁמִּשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְאֵילָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי, דְּבַר חִדּוּשׁ הוּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר דָּבָר שֶׁהָיָה וּפָסַק וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ח): וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן וגו', וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה בְּעֵת שֶׁחָטָא אָדָם שׁוּב לֹא יָרְדָה עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ כְּתִיב וַיְהִי, דָּבָר שֶׁהָיָה וּפָסַק יָמִים הַרְבֵּה וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

