45

הענינים שעליהם התכוון אהרן בברכתו:

א) "יברכך" – הקדוש־ברוך־הוא יברך אותך: הדבר הראשון הוא שהברכה איננה מאת אהרן – כי אז היה מקום לטענה: אהרן היה קשור למעשה העגל, וכיצד הוא יכול לתת ברכה שהשכינה תשרה באמצעות הכפרה על מעשה העגל? אלא, אהרן מבקש שהקדוש־ברוך־הוא⁵⁷ בעצמו⁵⁸ יברך את ישראל – "יברכך". ותוכן הברכה הוא:

ב) "יאר" – שתהיה השראת השכינה, הארת פנים של מעלה. כפי שמפרש רש"י⁵⁹ "יאר..." – "יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות". וכדי שהשראת השכינה והארת הפנים יוכלו להתקיים, מבקש אהרן:

ג) "ישא" שהקדוש־ברוך־הוא יהיה "נושא עוון"⁶⁰, כפי שמפרש רש"י⁶¹ "ישא – יכבוש⁶² כעסו" ויכפר על מעשה העגל.

ח. הברכה המיוחדת נאמר על המזבח

לפי זה מובנת כוונת רש"י ב"דיבור המתחיל" הבא: "וירד מעל המזבח".

כוונת רש"י היא כפשוטה, שרק עתה, לאחר "ויברכם", ירד אהרן מעל המזבח, כי הוא ברך את ישראל בהיותו על המזבח⁶³.

בכך מבהיר רש"י, שבאמרו, בקטע הקודם, "ויברכם – ברכת כהנים" אין הוא מתכוון למצוה לדורות של נשיאת כפים – כי אם כך היא לא היתה נאמרת על המזבח⁶⁴ – אלא, שהיתה זו ברכה מיוחדת של אהרן, כהמשך וכסיום עבודתו על המזבח. כאמור, שהברכה היתה על כך שהעבודה שהתבצעה לפניה תפעל את פעולתה הרצויה. ולכן היא נאמר מיד בסמוך לעבודה ועוד בהיות אהרן על המזבח⁶⁵.

ואת זאת מדגיש רש"י בפירושו "וירד, מעל המזבח":

בלמדנו את הפסוק "וירד מעשות החטאת..." בפשטות יוצא, שכוונת הפסוק היא, שאהרן סיים בעשיית החטאת וכו' את עבודתו. ולפי זה תמוה: הרי כבר לפני כן סיים אהרן את