44

ו. ברכה פרטית וברכה כללית

לכאורה ניתן לשאול על כך: מיד לאחר ברכת אהרן⁵⁰ נאמר "ויבא משה ואהרן... ויברכו את העם". ורש"י מפרש זאת "אמרו ויהי נועם ה' אלקינו עלינו⁵¹ יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". ולכאורה, אם ברכת אהרן היתה כדי להביא לידי השראת השכינה, מדוע היה צורך שוב בברכה לאותו ענין⁵²?

זה אינו קושי, משום שאלה הם שני ענינים שונים:

ברכת אהרן קשורה לעבודתו הפרטית, שהיא תפעל את פעולתה שלה להשראת השכינה בפועל, ועל כך מתאים הנוסח של ברכת כהנים, כדלהלן. ואילו ברכת משה ואהרן המופיעה לאחר מכן – "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם" היא ברכה כללית כסיום של כלל מלאכת המשכן, כפי שמתבטא בשני החלקים של הברכה: "שתשרה שכינה במעשה ידיכם" – במלאכת המשכן⁵³ של ישראל. "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו" – בעבודה⁵³ במשך כל שמונת ימי המילואים.

ז. שלשת הענינים בברכת אהרן לישראל

הסיבה לכך שנדרשה עבודתו המיוחדת של אהרן כדי להביא לידי השראת השכינה במשכן היא משום שהיתה יכולה להיות השראת שכינה רק לאחר שהיתה כפרה גמורה⁵⁴ על חטא העגל.

כפי שרש"י כבר פירש⁵⁵, שלפיכך נקרא המשכן "משכן העדות" – "עדות לישראל שויתר להם הקדוש־ברוך־הוא על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם". וכפי שמציין רש"י בפסוק שלאחר מכן⁵⁰, שכאשר ראו ישראל לאחר שבעת ימי המילואים שעדיין לא שרתה השכינה, הם טענו "כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עוון העגל".

ולכך הביא אהרן באמצעות עבודתו הפרטית, ולכן היה קרבנו הראשון "עגל בן בקר לחטאת", "להודיע שמכפר לו הקדוש־ברוך־הוא על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה"⁵⁶.

וזוהי המשמעות של דברי רש"י כאן: "יברכך" יאר, ישא". כי במילים אלו של ברכת כהנים מובעים שלשת