37
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יא. גם שביעי של פסח – הגאולה העתידה
התורה נאמרה בכללות ובפרטות, וכך בעניננו: האמור לעיל, שהלילה הראשון של פסח הוא החג של הגאולה הראשונה – יציאת מצרים, ואחרון של פסח הוא חג הקשור לגאולה העתידה – הוא ההבדל הכללי בין שני ימי החג הראשונים של פסח לבין שני ימי החג האחרונים. כלומר, גם שביעי של פסח, שהוא הסיום של חג הפסח קשור לגאולה העתידה65.
[ובארץ ישראל הרי זהו הסיום ממש, ומקיימים ביום זה את סעודת המשיח, בשביעי של פסח].
וכפי שהדבר מתבטא גם בכך שדוקא בקריעת ים סוף, בשביעי של פסח, התבטלו המצרים ו"קליפת מצרים" באופן ש"לא נשאר בהם עד אחד"66, שזה מעין ביטול הרע והסרת הטומאה בכל העולם לעתיד לבוא, "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ".
וכך גם לגבי בירור ניצוצות הקדושה של מצרים, שהשלימות של בירור כל ניצוצות הקדושה שבמצרים – לא תוסיפו עוד לראותם67, היתה בקריעת ים סוף, ו"גדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים"68, וזאת בדומה לשלימות של בירור כל ניצוצות הקדושה שבכל העולם לעתיד לבוא.
ומשום כך היה גילוי אלקות בקריעת ים סוף באופן של "מראין69 אותו באצבע ואומר זה א־לי" ו"ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים"70, בדומה למה שיהיה לעתיד לבוא71: "ונגלה כבוד ה' וראה כל בשר יחדיו"72, ו"אשפוך73 רוחי על כל בשר (גם על עבדים ושפחות74) ונבאו..."
וכך התחדש בעולם בקריעת ים סוף
הערות
- 65. אלא שזהו ענין גאולה העתידה שביצי"מ (ראה לקו"ש ח"ז ע' 271 ואילך. ובכ"מ).
- 66. בשלח יד, כח.
- 67. ראה ל"ת להאריז"ל (וס' הליקוטים) ר"פ תצא. שהמ"צ ס"פ ראה.
- 68. מכילתא בא יב, לו. פרש"י בשלח טו, כב.
- 69. בשלח טו, ב. מכילתא ופרש"י שם. מדרש תהלים (באבער) סח, יד. זח"ב סד, ב. ח"ג כב, סע"ב.
- 70. וראה גם לקוטי לוי"צ שם: ובקרי"ס היו הכל בשוהכו' אפילועובריןשבמעיאמןאמרו ג"כשירה כמו הגדולים שהיו הכל בשוה. וראה לקו"ש חל"א ע' 70 ואילך.
- 71. ראה המשך תער"ב ח"ב ע' תתקלה ואילך.
- 72. ישעי' מ, ה. דכמו לעת"ל שהבשר עצמו יראה כבוד ה' כמבואר במ"א (וראה תו"ח תצוה תפב, א ואילך. שער האמונה פכ"ה), עד"ז הי' בקרי"ס דראתה שפחה על הים, ולא שהיתה עלי' במדריגתה. וראה שער האמונה פכ"א. המשך תער"ב שם.
- 73. יואל ג, א. וראה דב"ר ס"פ תצא: לעת"ל שאני עוקר יצה"ר מביניכם שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם אני מחזיר שכינתי ביניכם מנין שנאמר והי' אחר כן אשפוך את רוחי על כל בשר וגו'. ראה אוה"ת נ"ך ע' תנט. תיט. ועוד.
- 74. שם, ב.
רש"י על שמות ט״ו:כ״ב - הטקסט מספריא
ויסע משה. הִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם, שֶׁעִטְּרוּ מִצְרַיִם אֶת סוּסֵיהֶם בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹצְאִין אוֹתָן בַּיָּם – וּגְדוֹלָה הָיְתָה בִזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" (שיר השירים א') – לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם:
ויסע משה AND MOSES CAUSED [ISRAEL] TO JOURNEY — He made them journey against their own will, because the Egyptians had adorned their horses with ornaments of gold and silver and with precious stones, and the Israelites were finding these in the sea. Greater, indeed, was the booty they obtained at the Red Sea then the booty they had brought out of Egypt — as it is said (Song 1:11) “Circlets of gold (the booty of the Sea) will we make thee together with the studs of silver” (which we brought forth from Egypt) (Mekhilta). On this account he was compelled to make them journey on against their will.
מצוטט ב־5 עמודים
תורת מנחם 4
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י לקו"ש חכ"ב ע' 37
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ב ע' 37
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ב ע' 37
- לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ב ע' 37
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י לקו"ש חכ"ב ע' 37
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.