ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב ימים אחרונים דחג הפסח שיחה א

32

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

רואים גם באחרון של פסח: כאשר כבר ספרו, ו"בררו", באחרון של פסח, את כל שבע הספירות, המדות, החל מהספירה (המדה) הראשונה והנעלית – דאזיל עם כולי יומי³¹ – חסד, שלאחר מכן מתקיימות הסעודות של אחרון של פסח – סעודת הלילה וסעודת היום – וכבר "בררו" כל שבע המדות כפי שהן כלולות בחסד (חסד שבחסד, גבורה שבחסד, וכו') – הרי למרות שעדיין לא הגיעו לדרגה של שבועות, שאת החמץ עצמו הופכים לקדושה ולמצוה, כיון שעדיין לא התקיים ה"בירור" והזיכוך הפרטי של כל המדות לפרטן.

בכל זאת כבר אין צורך כל כך להזהר ולהשמר אז בעבודה הרוחנית מן הסוג של "מצה" (לחם עוני – התבטלות ואתכפיא), ולהשמר אפילו מחשש חמץ של מצה שרויה.

אז כבר אפשר לנצל לעבודת ה' גם דבר שאיננו בטל ושפל לחלוטין, ולכן צריך לעשות זאת, ומשום כך מהדרים לאכול מצה שרויה³², עד אשר אכילת השרויה גורמת, בפשטות, למצוה של "שמחת יום טוב".

ו. אכילת מצה רשות – למעליותא

כיון שכל דברי רבנן לקוחים מן התורה³³, וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון³⁴, יש לומר גם בעניננו, שהמשמעות והאופן של אכילת מצה באחרון של פסח נובעת, והיא מעין המשמעות והאופן של אכילת מצה מדאורייתא בשביעי של פסח.

ההסבר לכך הוא: מן הפסוק³⁵ "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך" לומדים³⁶ "מה שביעי רשות אף ששה ימים רשות". פירוש הדבר³⁷, שלמרות שכל שבעת הימים, חוץ מליל יום טוב הראשון של פסח, שווים לגבי ההלכה של רשות, בכל זאת כיון שלומדים זאת משביעי של פסח³⁸ מובן, שעיקר הענין של רשות קיים בשביעי של פסח, ומשביעי של פסח הוא "נמשך" וחל³⁹ גם בששת הימים האחרים של פסח.

ומוסבר בתורת החסידות⁴⁰,

הערות

31. ראה זח"ג קג, א־ב. קצא, ב.
32. ועפ"ז יש לפרש הלשון בסה"ש שם "בכדי להראות" – להראות ענינו ותוכנו דאחש"פ.
33. ראה אגה"ק סכ"ט (קנ, א): ז' מצות דרבנן .. יוצאות ונמשכות ממצות התורה וכלולות בהן כו'.
34. פסחים ל, ב. וש"נ.
35. ראה טז, ח.
36. פסחים קכ, א. שו"ע אדה"ז סתע"ה סל"ב.
37. ראה שער האמונה פ"כ־כא.
38. ע"ד החילוקים (ועד להלכה בפועל) – בין הדבר שנאמר הדין בו בפירוש ואלו – שנלמדין ממנו (תו"י יומא ג, ב. חינוך מצוה שס. וראה אנציקלופדיא תלמודית כרך ז' ע' קא. וש"נ).
39. וכמדובר כמה פעמים בכל הענינים שבתורה שהדבר המלמד הוא "המקור" שממנו נמשך הדבר הנלמד (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 241).
40. שער האמונה שם. דרמ"צ כד, ב. ביאוה"ז להצ"צ ע' צה ואילך. ד"ה וע"פ כו' ששת ימים תרס"ח. לקוטי לוי"צ (לזהר) ח"ב ס"ע פז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.