ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא פורים-תצוה שיחה א

199

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מהגמרא²⁹, ש"אנשי כנסת הגדולה" "בימי מרדכי ואסתר"³⁰ שתיקנו את קריאת המגילה, הם גופא תיקנו (ביחד עם זה) את כל הזמנים הללו³¹.

וזהו פירוש הלשון "מגילה נקראת" – ולא "קורין את המגילה" – ומתחילין מי"א י"ב י"ג: קריאת המגילה בימים אלו היא (לא רק ענין של "קורין את המגילה" – דין (והיתר) במעשה וקיום המצוה שמצד הגברא, אלא) "מגילה נקראת" (מבלי להזכיר את הקורא, הגברא) – לגבי המגילה זהו זמן קריאתה.

יתירה מכך: מכך שהגמרא²⁹ אומרת כי אנשי כנסת הגדולה רמזו זמנים אלו בפסוקי המגילה – "לקיים³² את ימי הפורים האלה בזמניהם – זמנים הרבה תקנו להם"³³, נמצא, כי לא רק אשר ימים אלו – י"א י"ב י"ג – הם זמני קריאת מגילה, אלא^* הקריאה בזמנים אלה היא (בעיקר) שווה לקריאתם בימי י"ד וט"ו³⁴ (להיותם נכללים כולם ב"זמניהם"), הם אינם כזמן שהוא בדומה לזמן התשלומין (או "זמנים אחרים"³⁵), אלא הם כמו עצם הזמן (י"ד וט"ו)³⁶.

הערות

29. מגילה ב, א.
30. פרש"י שם ד"ה מכדי.
31. ולהעיר מרש"י מגילה ה, א ד"ה ערב שבת זמנם.
32. אסתר ט, לא.
33. ועד"ז הוא לשון הרמב"ם שם פ"א ה"ד "איזהו זמן קריאתה זמנים הרבה תקנו לה חכמים שנאמר בזמניהם". אירע שקראו הכפרים בכניסה (בזה"ז) אם יחזיר ויקרא בזמנו בברכה דשמא מדינו יוצא כו'".
*. אולי י"ל נפק"מ בין ב' אופנים אלו, אם זמן קיום מצות מתנות לאביונים בבני הכפרים הוא ביום קריאת המגילה – ראה בעל המאור בתחלת המס' בשם ר' אפרים. וראה רמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ד ובנ"כ שם. צפנת פענח שם.
34. להעיר מג' האופנים בהסברת גדר תוספת שבת (לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 249), ובב' ההסברות גם להאופן שהוא בהחפצא דזמן התוספת גופא (ע"ש).
35. ירושלמי כאן דעת ר' יונה "ליתן להם זמנים אחרים".
36. וי"ל שזהו הנפק"מ בין הדרשה להבבלי "זמנים הרבה תקנו להם", לדעת ר' יונה בירושלמי שם "זמנים אחרים", שאי"ז כעצם זמן קריאה. ולדעת ר' יוסה בירושלמי שם "זמנים שקבעו להם חכמים" (ראה פנ"מ "שהכתוב ניתן לדרוש לחכמים"). לכאורה י"ל שהוא רק כזמן תשלומין וכיו"ב (וע"ד כל ימי החודש לדעת הירושלמי). וע"פ כהנ"ל יש לבאר השייכות והקשר דהתחלתה לסיום מס' מגילה בבבלי: "כל האוחז ס"ת ערום נקבר ערום ערום סלקא דעתך כו' אלא אמר אביי נקבר ערום בלא אותה מצוה", שגם שם מדובר לא בעצם הס"ת כ"א במטפחת, והשקו"ט שבגמ' שם היא בשייכות המטפחת לס"ת, אם זהו דין בהגברא (בשביל אחיזת האדם), או שהוא דין בהחפצא (שמוסיף בכבוד ס"ת), והמסקנא היא שהוא חלק מעצם ס"ת וקדושתה (ראה בארוכה לקו"ש חכ"ג ע' 143 ואילך). וע"ד זמן קריאת מגילה בי"א כו', שאף שאינו זמן המפורש במילה ועיקר הזמן, ה"ז זמן קריאת המגילה וכעצם הזמן (די"ד וט"ו).
. ולהעיר דבמאירי שם מפרש דלא קרא עדיין ביום הכניסה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.