143
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שהכוונה היא למצות קריאה, גלילה והגהה, כיוון שהוא בצע אותן באותה עת18, כפירוש הריב"א?
ב) מהי כוונת בעלי התוספות בסוף דבריהם "אבל אחזו במטפחת אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד"?
בפשטות נראה שתוספת זו באה כדי לסיים בטוב, ולכן אין היא מופיעה בדברי ה"תוספות" במסכת שבת19. אך אי־אפשר לומר שזוהי הסיבה היחידה, כי מסיבה זו בלבד ניתן היה לסיים בטוב ולומר "אבל אוחזו במטפחת יש לו שכר מן הקריאה" וכדומה, בלי להוסיף ענין חדש, פסוק שאינו קשור, לכאורה, לכאן.
ה. שלושת האופנים
במהות ה"מטפחת" של ספר התורה
ויש לומר שתמצית ההסבר לכל זה היא:
שלוש הדעות השונות לגבי המשמעות של "נקבר ערום" דנות במשמעות של מטפחת בקשר לספר התורה, אשר את זאת ניתן להסביר במספר אופנים:
א) המטפחת אינה קשורה לספר התורה עצמו. זוהי תוספת כדי שהאדם יוכל לאחוז בספר התורה באופן מכובד, ולא באופן בזוי20.
ב) המטפחת אינה באה רק כדי שיוכלו להחזיק את ספר התורה, אלא היא חשובה ומוסיפה כבוד לספר התורה עצמו – כבוד ספר התורה דורש שיהא עטוף במטפחת21. כלומר, אין זה פרט לגבי ה"גברא" – אחיזת האדם, אלא דין ב"חפצא" של ספר התורה עצמו22.
ועוד יש לדון בזה: האם זהו ענין שלילי – שזהו בזיון לאחוז ספר תורה ערום, או ענין חיובי, שהמטפחת מוסיפה לכבודו של ספר התורה באופן כללי.
ג) המטפחת אינה מוסיפה רק כבוד לספר התורה, אלא היא קשורה23 לעצם
הערות
- 18. ולהעיר ממכות (כא, ב) אינו השם.
- 19. שם.
- 20. כן יל"פ לכאורה לפי פי' הב"ח (או"ח שם. וראה גם מג"א שם) שצריך לאחוז בעמודי ס"ת ע"י מטפחת. ומשמע שגם המטפחת סביב הס"ת הוא בגדר זה. וכן משמע לדעת המרדכי שבב"י וב"ח שם, דה"מ בידים סתם אבל נטל ולא הסיח דעתו לא קפדינן. וצ"ע.
- 21. ראה ט"ז או"ח שם: ותו דפי' רש"י כו' ס"ת ערום בלא מטפחת סביב ס"ת הרי דאינו מקפיד רק על מה שדרך להיות על ס"ת כו'.
- 22. וע"ד ב' ההסברות בשמירת מקדש, שלא יכנס זר וטמא (רש"י במדבר ג, ו. קרח יח, א) וכיו"ב, או "אין שמירתו אלא כבוד לו אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין" (רמב"ם הל' בית הבחירה רפ"ח). וראה בארוכה לקו"ש חי"ג ע' 56 ואילך.
- 23. להעיר מג' אופנים בהסברת גדר תוספת שבת (לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 248 ואילך, ע"ש).
רש"י על במדבר ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
ושרתו אתו. וּמַהוּ הַשֵּׁרוּת?
ושמרו את משמרתו. לְפִי שֶׁשְּׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ עָלָיו שֶׁלֹּא יִקְרַב זָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ" (במדבר י"ח), וְהַלְוִיִּם הַלָּלוּ מְסַיְּעִין אוֹתָם, זוֹ הִיא הַשֵּׁרוּת:
ושרתו אתו [BRING THE TRIBE OF LEVI … BEFORE AARON] THAT THEY MINISTER UNTO HIM — And wherein consists their ministering?
ושמרו את משמרתו THAT THEY SHALL KEEP HIS CHARGE — Because the care of the Sanctuary, viz., that no stranger should approach it, was committed to his charge, as it is said, (Numbers 18:1) "Thou and thy sons, and thy father’s house with thee, shall bear the iniquity of the sanctuary”, (which Rashi explains to have reference to the iniquity committed by a “stranger” in approaching the holy things), and these Levites aided them — this therefore, was their ministering [alluded to here].
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ח׳ - הטקסט מספריא
שמירת המקדש מצות עשה ואע"פ שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין:
ושמירה זו מצותה כל הלילה והשומרים הם הכהנים והלוים שנאמר ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות כלומר אתם תהיו שומרים לו והרי נאמר ושמרו את משמרת אהל מועד ונאמר והחונים קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת הקדש:
ואם בטלו שמירה עברו בלא תעשה שנאמר ושמרו את משמרת הקדש ולשון שמירה אזהרה היא הא למדת ששמירתו מצות עשה וביטול שמירתו מצות לא תעשה:
מצות שמירתו שיהיו הכהנים שומרים מבפנים והלוים מבחוץ וכ"ד עדה שומרין אותו בכל לילה תמיד בכ"ד מקום הכהנים בג' מקומות והלוים בכ"א מקום:
והיכן היו שומרים כהנים היו שומרים בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות בנויות בצד שערי העזרה והרובין היו שומרים שם בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן וזקני בית אב של אותו היום היו ישנים שם ומפתחות העזרה בידם:
לא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה אלא מקפלין אותן ומניחין אותן כנגד ראשיהן ולובשין בגדי עצמן וישנים על הארץ כדרך כל שומרי חצירות המלכים שלא יישנו על המטות:
אירע קרי לאחד מהן הולך במסיבה שתחת הקרקע שהמחילות הפתוחות להר הבית לא נתקדשו וטובל וחוזר ויושב אצל אחיו הכהנים עד שנפתחין השערים בבוקר יוצא והולך לו:
והיכן היו הלוים שומרים על חמשה שערי הר הבית ועל ארבע פנותיו מתוכו ועל ארבע פינות העזרה מבחוץ שאסור לישב בעזרה ועל חמשה שערי העזרה חוץ לעזרה שהרי הכהנים שומרים על שער המוקד ועל שער הניצוץ הרי שמנה עשר מקום:
ועוד שומרים בלשכת הקרבן ובלשכת הפרוכת ואחורי בית הכפורת:
ומעמידין ממונה אחד על כל משמרות השומרים ואיש הר הבית היה נקרא והיה מחזר על כל משמר ומשמר כל הלילה ואבוקות דלוקות לפניו וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות היה לו לשרוף את כסותו עד שהיו אומרין בירושלים מה קול בעזרה קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן על משמרתו:
בשחר קודם שיעלה עמוד השחר סמוך לו יבוא הממונה של מקדש וידפוק על הכהנים שבבית המוקד והן פותחין לו נטל את המפתח ופתח את השער הקטן שבין בית המוקד ובין העזרה ונכנס מבית המוקד לעזרה ונכנסו אחריו הכהנים ושתי אבוקות של אור בידם ונחלקו לשתי כתות כת הולכת למזרח וכת הולכת למערב והיו בודקין והולכין את כל העזרה עד שיגיעו שתי הכתות למקום בית עושי חביתין הגיעו אלו ואלו אומרין שלום הכל שלום והעמידו עושי חביתין לעשות חביתין:
כסדר הזה עושין בכל לילה ולילה חוץ מלילי שבת שאין בידם אור אלא בודקין בנרות הדלוקין שם מערב שבת:סליקו להו הלכות בית הבחירה:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כא ‹ פורים-תצוה ‹ שיחה א ‹ 199 לקו"ש חכ"ג ע' 143
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.