170
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ובנוסף לכך שציור המנורה על שער טיטוס אינו מדוייק כלל46 – הרי שהוא נעשה, כמובן, כדי לבטא את שליטה ונצחונה של רומא על ישראל ר"ל, עד אשר אף חרטו שם במספר מקומות את המילים "יודעא© קאפטא© © " (= "יהודה (יהודים) נשבה"). והיו תקופות, שבהן היו מכריחים את היהודים לבוא אל השער כדי לראות את החרוט שם וכדי לבזותם ולהשפילם וכו' וכו'.
יוצא אפוא שציור קני המנורה בחצאי קשת, כפי שהם מופיעים בשער טיטוס, צריך לעורר זעקה ומחאה – בנוסף לכך, וגם זה עיקר, שזהו ההיפך מדברי רש"י והרמב"ם וכו' – גם מפני שזוהי כהסכמה מסויימת ח"ו ור"ל לציור אשר על שער טיטוס, אשר נעשה כדי לצער ולהשפיל את ישראל!
במקום שציור המנורה יזכיר ויעורר את ישראל אודות תפקידם להיות "לאור גויים"47 – "עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל"48 – נעשית צורת המנורה באופן המזכיר את ההיפך ממש – את נצחון רומי על ישראל, ר"ל!
יב. "ותחזינה עינינו" במנורה ממש
ויהי רצון, שבקרוב ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ותהיה לנו המנורה כפשוטה ובשלימותה49 בבית
הערות
- 46. כמו שהעירו כו"כ – שאין בה רגלים וכו', אף שבמנחות (כח, ב) מפורש שהיו בה רגלים. – י"א אשר המנורות שנשבו ע"י טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה (ראה יוסיפון פצ"ה – הוצאת הומינר). אבל [נוסף לזה שמסתבר לומר שהמנורות דשלמה לא היו בבית שני*, הרי גם אם נאמר שצורת המנורה שעל שער טיטוס היא ע"פ צורת מנורות דשלמה] – בפשטות. נ"ל שמנורות שלמה נעשו כצורת מנורת משה**, כי [נוסף לזה שכן מפורש בפי' רש"י עה"ת פרשתנו (כה, ט), הנה גם ע"ד ההלכה מסתבר לומר כן. כי]: א) למה ישנה ויחדש צורה אחרת?! ב) מפורש (ברייתא דמלאכת המשכן פ"י. וראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג. תוספתא מנחות פי"א, ו) שגם מנורות שלמה היו כשרים לעבודה (וכן מוכח במנחות צח, ב: מצינו מנורה בצפון); ולפרש"י (ד"ה על כולן מנחות צט, א)*** – לדיעה אחת (מנחות שם. וכן ברייתא דמלאכתהמשכן,ירושלמישקליםותוספתאמנחות שם) היתה הדלקת המנורה (לפעמים) רק בשל שלמה. וכן סתם במדרש הגדול פרשתנו כה, כג***. ובכל אופן: גם את"ל דמנורות שלמה לא היו כצורת מנורת משה (וע"פ זה ציירו המנורה שעל שער טיטוס) – למה לצייר עתה המנורה בצורת מנורת שלמה ולא כמנורת משה, דלכו"ע הוא העיקר! וראה גם לקו"ש חכ"ו ע' 201.
- 47. ישעי' מב, ו. שם מט, ו.
- 48. להעיר מיל"ש מלכים (רמז קפה): מנורה .. כנגד שבעים אומות שכל זמן שהנרות דולקות היו מתכבשים.
- 49. דכל מעשי משה נצחיים (ראה סוטה ט, א. צפע"נ עה"ת ריש פרשתנו. ועוד).
- . ראה ר"ה כ"ד, ב (וש"נ) בזמן החשמונאים. אבל ראהתוס'רי"דליומא(נא,ב)בנוגעלשולחנותשעשה שלמה.אלאשגם הואמסייםשמסתברשלא היובבית שני, ע"ש.
- . וכן מוכח במדרש הגדול פרשתנו (כה, כג) שהוצרך לשלול שאין בעשיית שולחנות (ומנורות) דשלמה משום "לא תוסיף עליו" (ואתחנן יג, א), כי "כך היתה בידם מסורת מפי משה .. יהו בו עשר שולחנות עשר מנורות .. הכל בכתב מאת ה'", ועד"ז הוא בבחיי פרשתנו (כה, י).
- . בנוגע לשולחנות דשלמה, שמזה מובן גם בנוגע למנורות שלמה.
תלמוד ירושלמי שקלים ו׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוּלְחָנוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ שְׁמוֹנֶה שֶׁל שַׁיִישׁ בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם שֶׁעֲלֵיהֶן מְדִיחִין אֶת הַקְּרָבַיִים. וּשְׁנַיִם בְּמַעֲרַב הַכֶּבֶשׁ אֶחָד שֶׁל שַׁיִישׁ וְאֶחָד שֶׁל כֶּסֶף עַל שֶׁל שַׁיִישׁ נוֹתְנִין אֶת הָאֵיבָרִין וְעַל שֶׁל כֶּסֶף כְּלֵי שָׁרֵת. וּשְׁנַיִם בָּאוּלָם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת אֶחָד שֶׁל שַׁיִישׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. עַל שֶׁל שַׁיִישׁ נוֹתְנִים לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. אֶחָד שֶׁל זָהָב מִבִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד:
הלכה: תַּנֵּי. עַל שֶׁלְכֶּסֶף. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן שֶׁלְכֶּסֶף מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ. לֹא כֵן תַּנֵּי. זֶה אֶחָד מִן הַנִּיסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ חוֹם כָּךְ הָיוּ מוֹצִאִין אוֹתוֹ חוֹם. [שֶׁנֶּאֱמַר] לָשׁוּם לֶחֶם חוֹם כְּיוֹם הִלָּקְחוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֶׂה נִיסִּים. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אִילָא. לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם מָהוּ לְהַנִּיחוֹ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. אֲמַר לוֹן. כְּתִיב וְנָתַתָּה עַל הַשּׁוּלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַיי תָּמִיד. לֶחֶם פָּנִים אֲפִילוּ פָסוּל.
עֲשָׂרָה שׁוּלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה. וַיַּעַשׂ שׁוּלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל. אִין תֵּימַר. חֲמִשָּׁה בַדָּרוֹם וַחֲמִשָּׁה בַצָּפוֹן. וַהֲלֹא אֵין הַשּׁוּלְחָן כָּשֵׁר אֶלָּא בַצָּפוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן. מַה תַלָמוּד לוֹמַר. חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל. אֶלָּא חֲמִשָּׁה מִיָּמִין שֻׁלְחֲנוּ שֶׁלְמֹשֶׁה וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמאֹלוֹ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מְסַדֵּר אֶלָּא שֶׁלְמֹשֶׁה בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הַשּׁוּלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַל כּוּלָּם הָיָה מְסַדֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הַשּׁוּלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים. תַּנֵּי. מִזְרַח וּמַעֲרָב הָיוּ נְתוּנִין. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. צָפוֹן וְדָרוֹם הָיוּ נְתוּנִין. מָאן דְּאָמַר. מִזְרַח וּמַעֲרָב. נִיחָא. כּוּלְּהֹן רְאוּיִין לְשֵׁירוּת. מָאן דְּאָמַר. צָפוֹן וְדָרוֹם. נִמְצָא שׁוּלְחָן בַדָּרוֹם וּמְנוֹרָה בַצָּפוֹן. וְהָא תַנֵּי. הַשֻּׁלְחָן הָיָה נָתוּן מֵחֲצִי הַבַּיִת וְלִפְנִים מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל כִּשְׁתֵּי אַמּוֹת כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן וּמְנוֹרָה כְנֶגְדּוֹ בְדָרוֹם. מִזְבַּח הַזָּהָב הָיָה נָתוּן בְאֶמְצַע הַבַּיִת חוֹלֵק אֶת הַבַּיִת מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים מָשׁוּךְ קִימְעָא כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. וְכוּלְּהֹם הָיוּ נְתוּנִין מִשְּׁלִישׁ הַבַּיִת וְלִפְנִים.
עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה. [שֶׁנֶּאֱמַר] וַיַּעַשׂ אֶת מְנוֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטוֹ. אּין תֵּימַר. חָמֵשׁ בַּצָּפוֹן וְחָמֵשׁ בַּדָּרוֹם. וַהֲלֹא אֵין הַמְּנוֹרָה כְשֵׁירָה אֶלָּא בַדָּרוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֵרַךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה. מַה תַלָמוּד לוֹמַר. חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל. אֶלָּא חָמֵשׁ מִיָּמִין מְנוֹרָתוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְחָמֵשׁ מִשְּׂמאֹלָהּ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבְעִיר אֶלָּא שֶׁלְמֹשֶׁה בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרוֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַל כּוּלָּם הָיָה מַבְעִיר. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר. וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרוֹת וְהַמֶּלְקָחַיִם זָהָב הוּא מִכְלוֹת זָהָב. הֵן כִּילוּ זְהָבוֹ שֶׁלְשְׁלֹמֹה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם אַסִּי. הָיָה שְׁלֹמֹה נוֹטֵל אֶלֶף כִּכְּרֵי זָהָב וּמַכְנִיסָן (לָאוֹר) [לַכּוּר] וּמוֹצִיאָן עַד שֶׁהוּא מַעֲמִידָן עַל אֶחָד. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אוֹתָהּ וגו׳. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד דְּלֹא יְקוּם עַל בְּרָרֵיהּ הֲוָה חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַיָים עַל בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש כרך ג תקנד מנחות צח, ב
- אגרות קודש כרך יז ו'שעא מנחות צח, א
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר מנחות צח, סע"א
- לקוטי שיחות כרך לח הוספות בהעלותך מאותו ספר מנחות צח:
- לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ב מאותו ספר מנחות צח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח מאותו ספר מנחות צח, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר מנחות צח, ב
- לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ג מאותו ספר מנחות צח, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה א מאותו ספר מנחות צח, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה מנחות צח, ב
- רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו מנחות צח:
- רשימות מנורה באור נמוקו בצדוד פיות הנרות מנחות צח:
- רשימות מנורה הדה"נ. צ"ט. פאריז מנחות צח, ב
- רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו מנחות צח, ב
- רשימות מנורה צו"ד מונחת מנחות צח, ב
- רשימות מנורה באור נמוקו בצדוד פיות הנרות מנחות צח:
- רשימות מנורה מו"מ מונחת מנחות צח, סע"א
- רשימות מנורה מו"מ מונחת מנחות צח, ב
- רשימות מנורה מו"מ מונחת מנחות צח:
- רשימות מנורה מו"מ מונחת מנחות צח, ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה מנחות צח, ב