ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ג

169

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כפי שכותב אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו⁴², ש"הרבה מספרים הראשונים ז"ל לא יצאו לאור הדפוס עדיין בימי האחרונים ז"ל .. ולזאת ודאי אין לסמוך...".

י. לצייר את הקנים

באלכסון!

ואם אכן כך הם הדברים, הרי מן הראוי להחזיר עטרה ליושנה – שכל המציירים את המנורה, כדי ללמוד כיצד נראתה המנורה שבמשכן ובמקדש, יציירו את קני המנורה באלכסון, כדעת רש"י – פשוטו של מקרא, וכציור הרמב"ם, ולפי האמור לעיל יש לומר

וכן מוסדות החינוך וכדומה, המציירים על "גליונותיהם" וסמליהם את צורת המנורה ומתארים את קני המנורה כחצאי קשת –

הרי כיון שמטרת הציור היא כמזכרת למנורה שבמשכן ובמקדש, כדאי ביותר שישנו את הציור ויציירו את הקנים באלכסון⁴⁴.

יא. המנורה בשער טיטוס – להשפלת ישראל

ונוסף על כך עוד ענין:

הציור הנפוץ של המנורה, שבו מופיעים ששת הקנים בחצאי קשת, מועתק, כנראה, מציור המנורה, אשר ציירו לא־יהודים ברומי, ועל "שער הנצחון" של טיטוס ימ"ש⁴⁵!

כאשר החריב טיטוס הרשע את בית המקדש הוא הורה ליטול את כל כלי המקדש ולהביאם לרומא. ו"לכבודו" של הרשע בנו ברומא את "שער הנצחון" הנושא את שמו: שער טיטוס. על שער זה חרטו כיצד הובילו את כלי המקדש השבויים ובתוכם את המנורה – ובציור זה של המנורה, אשר על שער טיטוס, מופיעים ששת הקנים כחצאי קשת.

הערות

42. ריש הל' מכירת חמץ (נדפסו לאחרי הל' פסח – בהוצאות קה"ת תקס, ב). וראה גם בשו"ע חיו"ד שלו סקפ"ט סי"ג סקמ"ג.
44. ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון – ובלאה"כ צ"ל שאין בזה חשש איסור ד"מנורה תבנית מנורה" (ע"ז מג, סע"א. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז ה"י. שו"ע יו"ד סו"ס קמא), כי משנים מספר הקנים (ראה ע"ז ורמב"ם ושו"ע שם), ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול.
45. כהערת הר"י קאפח בפיה"מ דהרמב"ם שהו"ל. וכן בתו"ש שם.
43. בזית רענן (לבעל מג"א) ר"פ בהעלותך מפרש מ"ש בספרי זוטא (והובא ביל"ש) ר"פ בהעלותך "שהן חוזרין חלילה כמין עטרה" – "שהקנים בעצמן היו עגולה כמין עטרה". אבל מסיים שפי' זה "דוחק" [ושם לפנ"ז: הלשון משמע דס"ל שהקנה האמצעי הי' באמצע וששה קנים מקיפין אותו סביב כמין עטרה. וא"כ ה"ז פי' שלישי. וראה בזה בתו"ש מילואים לכרך כב ע' לב*].
. ושם, שזוהי גם כוונת הראב"ע (תצוה כז, כא. וכן בפי' הקצר פרשתנו כה, לז) אשר ששה הנרות היו כחצאיעיגול,והיינושהקניםהקיפוקנההאמצעיכמין עטרה. אבל תמוה, כי בספרי זוטא סתם "חוזרין חלילה כמין עטרה", שמשמעו "מקיפים אותו סביב (מכל הצדדים)", ולא "כחצי עיגול", ואולי הכוונה שהקיפו רק מלפנים – כדוגמת חצי גורן עגולה בסנהדרין. וכמדומה שישנם עטרות המקיפות הראש רק מלפנים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.