165

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מבחוץ19 ואטומים מבפנים"19 – רחבים בחוץ וצרים בפנים, כפי שמבארים המפרשים20:

בדרך כלל בונים חלון באופן, שפתחו רחב יותר בפנים מאשר בחוץ, כדי שהאור הבא מן החוץ יתפשט גם לצדדי החדר. ואילו חלונות בית המקדש היו להיפך – "קצר מבפנים ומרחיב והולך לצד חוץ כדי שתהא אורה יוצא מהיכל שתאיר לעולם"21, כי תפקידו של אור המנורה הוא "עדות הוא לכל באי עולם..."

ד. הרמז בגביעים – להשפיע בעולם

כך ניתן לבאר גם לגבי הגביעים:

רבינו בחיי22 מבאר את הרמז שבגביעי המנורה: גביע הוא "כלי שיש לו בית קיבול והוא משקה ומרוה", זהו רמז ל"גלגלים שהם מקבלים כחות העליונים ומשפיעים כח בעולם השפל".

הדגש בכך הוא על ההשפעה23 מהעליון לשפל, "משקה ומרוה".

התפקיד העיקרי של כוס אינו בהיותה כלי קיבול24

– זהו תפקידה של "חבית" וכדומה, כלים שמאכסנים בהם מים, יין וכו'.

ואילו ה"כוס" היא כלי שבאמצעותו מגיעים המים והדומה להם מן ה"חבית", או המעין וכדומה, והם "משקים ומרוים" את האדם והשותה25.

יוצא מכך, שהסבר זה של רבינו בחיי מתאים לדברי חז"ל שהובאו לעיל על ענין המנורה בכלל "לא לאורה אני צריך .. (אלא) עדות הוא לכל באי עולם..." – שתפקידו של אור המנורה איננו לצורך "קיבול" – "אני צריך" – אלא כדי להאיר את העולם שמבחוץ,

הערות

  1. 19. כ"ה הגירסא ברש"י כת"י מנחות שם. שטמ"קשם.וגםלפיהגירסאשלפנינו(וכ"הגירסת רש"י שם) "שקופין מבפנים ואטומים מבחוץ" – הכוונה בזה צר מבפנים ורחב מבחוץ (ראה רש"י שם. וראה חדא"ג מהרש"א שם).
  2. 20. רש"י כת"י מנחות שם. וכ"ה במדרשים שצויינו בהערה 17.
  3. 21. ל' רש"י כת"י מנחות שם.
  4. 22. פרשתנו כה, לא (הועתק בס' תורת העולה ח"אפ"כ). ועד"זבפי' הרקאנטי עה"ת פרשתנו שם. לג.
  5. 23. וכמודגש בל' הרקאנטי שם "הם מקבלים .. להשפיע כו'" (ולא "מקבלים .. ומשפיעים" כבבחיי שם) – משא"כ לפי' העקידה (פרשתנו שער מט) שענינם (רק) קבלה. וראה הערה הבאה.
  6. 24. וצע"ק לתווך עם המבואר במקומות שבהערה הבאה בהחילוק בין גביע לכוס, דכוס היא כנגד ספי'המלכותשענינה מקבל.אבללהעירשגם במל' יש ב' ענינים (כידוע): א) מקבלת מהספירות שלמעלה ממנה, ב) משפיעה בעולמות שלמטה ממנה. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 479 (וש"נ) בנוגע לב' הענינים שב"דלת" ומהו העיקר.
  7. 25. ראה מקץ (מד, ב־ה) "גביע הכסף .. אשר ישתה אדוני בו". וראה ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) מע' גביע. – בכ"מ מבואר (ראה ס' הליקוטים (ממאמרי כו' דהצ"צ) מע' גביע. וש"נ) שגביעים הם גדולים מכוס ובהם מביאים היין. ומהגביע מוזגין לתוך הכוס (וא"כ הוא דלא כפשוטו של מקרא הנ"ל). אבל גם עפ"ז הרי ענינו של הגביע הוא שממנו מוזגין ("משקה ומרווה") לתוך הכוס (ולא כחבית וכיו"ב שבה אוצרין יין). וראה ס' הליקוטים שם (מאוה"ת מקץ שמא, ב. וראה ד"ה גביע הכסף לאדהא"מ): שהגביע הוא ביסוד ז"א אשר הוא מקור המשפיע לבחי' הכוס שהוא המל'. כמו שמהגביע שופכים להכוס. ושם (מאוה"ת במדבר ע' א'תפה) מפורש כן בנוגע לגביעי המנורה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.