ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ג

164

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

א. גביעי המנורה – ככוסות אלכסנדריים

על צורתם של גביעי המנורה אומרים חז"ל¹: "למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריים". ומפרש על כך הרמב"ם בפירושו למשניות², שהכוונה היא לכוס אשר "שולים שלו קצרים"³. וכך פוסק הרמב"ם להלכה, בספר היד החזקה⁴: "הגביעין דומין לכוסות אלכסנדריאה שפיהן רחב ושוליהן קצר".

בכך אנו מוצאים דבר תמוה: נמצא בידינו ציור המנורה אשר צייר הרמב"ם בגוף כתב יד קדשו, בפירוש למשניות⁵, ושם הוא מצייר את הגביעים הפוך – החלק הרחב של הגביע – "פיהן" – כלפי מטה, והחלק הצר – "שוליהן" – למעלה. כלומר – צורה של כוס (של אלכסנדריאה) הפוכה!

אמנם, הרמב"ם עצמו מבהיר⁶, שבציור זה בכוונתו להראות רק "כללותה היאך היתה" – "ידיעת מנין הגביעים... ומקומותם...", ולא "שתדע ממנו תבנית הגביע בדקדוק",

ואשר על כן הוא מצייר את הגביעים ב"תבנית משולש", למרות שכוס אלכסנדרית אינה כמשולש ממש⁷ – כפי שמובן בפשטות שאת שולי הכוס אין עושים חדים ממש, כי אז אי אפשר להעמיד את הכוס⁸ – אלא הם רק "צרים" ובמיוחד לעומת הרוחב של "פיהם".

אך לא זוהי הסיבה לציירם הפוך – השוליים למעלה ופיהן – למטה⁹.

ובמיוחד כיון שהרמב"ם היה דייקן בכל ענין ובכל פרט, ואין סביר לומר, שהרמב"ם יצייר את הגביעים הפוך, (ובכל גביע) – עשרים ושתים פעמים!

ב. הגביעים היו ככוסות הפוכים

לכן נראה לומר בפשטות, שהרמב"ם צייר כך את הגביעים¹⁰, כי לדעתו הם

הערות

1. מנחות כח, ב. ברייתא דמלאכת המשכן פרק יו"ד.
2. מנחות ספ"ג. אבלברש"י מנחותשם (וכןבפי' עה"ת פרשתנו כה, לא) פי' באו"א. וראה ס' הזכרון לפרש"י פרשתנו שם.
3. כ"ה הלשון בהעתקת קאפח (וכן שאר העתקות ל' הרמב"ם בפיה"מ דלקמן הן מהעתקה זו. ובפיה"מ לפנינו הוא בשינוי לשון אבל בתוכן דומה).
4. הל' בית הבחירה פ"ג ה"ט.
5. צילום ממנו נדפס בפיה"מ הוצאת קאפח. ולתועלת המעניינים – נדפס לקמן ע' 192.
6. בפיה"מ שם.
7. כמפורש בפיה"מ שם לפנ"ז (ושם: ואם תרצה אמור .. שנחתך מלמעלה מעט כו').
8. ראה פסחים (סד, א): ולא היו לבזיכין שוליים כו'.
9. וראה רלב"ג עה"ת פרשתנו: שוליהם לצד יציאתו מקנה המנורה. וכן מוכח בחזקוני ובבכור שור עה"ת פרשתנו, שהגביעים היו מתמלאים מן השמן כשהנר מתמלא יותר מדאי. וראה לקמן סעיף ה והערה 26.
10. וצע"ק בפי' ר' אברהם בן הרמב"ם (לונדון תשי"ח) פרשתנו שם (בערבית – עם תרגום): בדמיון הכוס רחב מלמעלה וקצר מלמטה, דמשמע קצת כבמפרשים שבהערה הקודמת. ויש לומר שתיבות אלו קאי על צורת כוס זה (אלכסנדרי) בכלל, אבל לא נחית לפרט אם במנורה היו כתבנית כוס העומדת ביושר או הפוכה – דבזה מובן דס"ל כאביו. – ראה לקמן בפנים ס"ח בפי' הראב"מ בזה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.