139

ומצוות שנצטוו במרה" – את כל ספר הברית.

אך אי אפשר להסביר כך, כי לפי זה צריך היה רש"י לצטט את המילים "ויקרא באזני העם" ולפרש אותן, שהמשמעות של "ויקרא" היא "מבראשית..." אך רש"י מצטט את המילים "ספר הברית", ויותר מכך – הוא איננו מוסיף אפילו את המילה "וגו'" הרומזת על המשך הפסוק. מכך מובן, שאין כוונתו לפרש את "ויקרא", אלא הוא בא לבאר לאיזה ספר הכוונה במילים "ספר הברית".

ואם כך, חזרה הקושיה למקומה: לשם מה חוזר רש"י על פירושו בפירוט?

ד. מתי נאמרה פרשת "ואל

משה אמר..."?

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר דיוק נוסף בלשון רש"י בפירושו הקודם "ויכתוב משה – מבראשית ועד מתן תורה וכתב מצוות שנצטוו במרה". לכאורה, המילה "וכתב" מיותרת. הרי רש"י מצטט את המילים "ויכתוב משה", ודי היה לכתוב את וא"ו החיבור "מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה", ומאליו מובן שכל זה נכלל ב"ויכתוב"?

ההסבר לכך הוא:

לגבי הפרשה בכלל, מ"ואל משה אמר עלה אל ה'...", יש מחלוקת בין מפרשי התורה – מתי נאמרה פרשה זו ומתי ארעו כל המאורעות המסופרים בה:

רש"י מסביר¹² ש"פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות ובד' בסיון נאמרה לו עלה". כלומר, גם "ויכתוב משה" היה ביום ד' בסיון, וכל הארועים האחרים, כגון "ויבן מזבח...", התרחשו ביום ה' בסיון¹³.

לדעת הרמב"ן¹⁴ ומפרשים נוספים, התרחש כל זאת לאחר עשרת הדברות, לאחר מתן תורה.

מן המחלוקת לגבי זמן אמירת הפרשה נובע הבדל גם בפירושו של הפסוק "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים":

לפי רש"י המשמעות של "כל דברי ה'" היא, כדלעיל, "מצות פרישה והגבלה", והמשמעות של "ואת כל המשפטים" היא "ז' מצוות שנצטוו בני נח ושבת וכיבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה"¹⁵.