90

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ג. "נתעצל משה" במלחמת עמלק אינו סתירה לדבריו "איש על העדה"

הקושי בפירוש רש"י, שנתעצל משה במצוה ומנה אחר תחתיו, אף גובר17:

בפרשת פינחס18, על בקשת משה מאת הקדוש־ברוך־הוא "יפקוד ה' .. איש על העדה אשר יצא לפניהם...", מפרש רש"י19: "לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג".

כלומר, למשה היה ברור, ש"איש על העדה" צריך לצאת בעצמו למלחמה. ויותר מכך, כדוגמא לכך מביא משה את התנהגותו שלו למעשה – "כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג", אם כי היה זה בסוף ימיו. ואם כך, תמוה ביותר: כיצד ייתכן שבהיותו "איש על העדה" ובהיותו צעיר בכארבעים שנה, במלחמת עמלק, "נתעצל" משה?!

מעצם הענין מובן, ש"נתעצל" במלחמת עמלק אינו סותר את זאת ש"איש על העדה" צריך לצאת בעצמו למלחמות, ואת זאת שמשה עצמו נהג כך במלחמת סיחון ועוג.

ד. ההבדל בין רשלנות לבין עצלות

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הדיוק בלשונו של רש"י כאן, אשר הוא משנה מלשונו בפירושו הנ"ל בפרשת שמות: א) שם אומר רש"י "שנתרשל", וכאן – "שנתעצל". ב) בפירושו בפרשת שמות נאמר "שנתרשל" סתם, ובפירושו כאן – "שנתעצל במצוה".

ההבדל בין רשלנות ובין עצלות הוא20: רשלנות היא הזנחה כללית, הגורמת לדחות כל דבר21. ואילו עצלנות היא דוקא לגבי22 פעולה מסויימת (לבצע, ללכת, לקום מהשינה

הערות

  1. 17. עכ"פ כשילמוד פ' פינחס.
  2. 18. כז, טז־יז.
  3. 19. שם, יז.
  4. 20. כי אפילו את"ל דבכלל תוכנם שוה או עכ"פ דומה זה לזה (ראה ספר השרשים לרד"ק ערך עצל. ערוך השלם ערך הנ"ל. ספר התשבי ערך רשל. ועוד) הרי מזה שרש"י כאן משנה מלשונו במקום הקודם, ולא כתב "שנתרשל", משמע דכוונה אחרת בדבריו, כבפנים.
  5. 21. במדה"ג כאן (הובא תוכן המכילתא בלשון) "מיכאן שאין מתרשלין (מרשלין) לדבר מצוה שאלו אמר לו משה ליהושע בחר לי אנשים מיד כו'".
  6. 22. ועד"ז יש לפרש לשון "נתרשלו ידיו .. נתרשלו ידי האוהב" בפרש"י קרח שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.