64

תואמת לחישוב הרי אז "אין סומכין על דבריהם"?

ויש לומר שההסבר לכך, לפי פנימיות הענינים הוא:

בכל אחד משני האופנים הללו – "עדי ראיה" ו"חשבון", יש מעלה שאינה קיימת אצל השני. ובקביעת ראש חודש, שהוא ענין כללי ויסודי בתורה ומצוותיה יש צורך בשתי המעלות, כדלהלן, ולכן "אין אנו סומכין אלא על שניהם כאחד הראיה והחשבון"²⁵.

ה. "החודש הזה" – חידוש בבריאה

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את המאמר הידוע²⁶ על הפסוק "החודש הזה לכם": "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם", וכפי שמסביר רש"י²⁷ "שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל".

ולכאורה, אין מובן²⁸: מדוע "החודש הזה לכם" היא "מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל"²⁹. והרי, לכאורה, היתה המצווה הראשונה צריכה להיות "אנכי ה' אלקיך", קבלת עול מלכות שמים³⁰, שהיא ההתחלה והיסוד לקיום כל המצוות³¹?

ההסבר לכך הוא:

"אנכי ה' אלקיך" הוא היסוד וההתחלה של כל המצוות לגבי קיום המצוות בפועל – כדי שהאדם יקיים את המצוות כראוי, הוא זקוק תחילה לקבלת עול מלכות שמים.

"החודש הזה לכם" – היא המטרה והתכלית של התורה והמצוות, ולכן היא מבוארת ומובאת כהקדמה לכל המצוות, כמצוה ראשונה³²:

תכלית התורה והמצוות היא, שישראל יגרמו ל"חידוש" בבריאה. כפי שידוע ההסבר בפנימיות התורה³³ של מאמר חז"ל³⁴ "גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ" – כי מעשה שמים וארץ הוא בריאה יש מאין, אך מעשה צדיקים הוא ביטול היש אל האין,

ולכן "גדולים... ממעשה שמים וארץ", בדומה למאמר חז"ל³⁵ ש"גדול היה נס אחרון יותר מן הראשון" משום ש"מן שמיא³⁶ מיהב יהבי מישקל לא שקלי" (=לתת נותנים, אך לקחת אין לוקחים) – הנס של הפיכת דבר ל"אין" – "מישקל" – גדול מן הנס של "מיהב יהבי" – יצירת דבר מאין ליש.