65
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וזהו הרמז בפסוק "החודש הזה לכם":
"חודש" מלשון חידוש37. הכח של ה"חידוש" ניתן לישראל. "לכם"38, שעל ידי התורה והמצוות הם הופכים את העולם ל"דירה לו יתברך".
ו. "טובים השנים מן האחד"
בכך יובנו גם דברי המדרש על הפסוק39 "טובים השנים מן האחד", בקשר לפרשת החודש, וכך נאמר במדרש40: "טובה פרשה שנאמרה על פי שנים מפרשה שנאמרה ביחיד, בשנים שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם...". ואין מובן:
יש פרשיות רבות בתורה שנאמרו על ידי הקדוש־ברוך־הוא "אל משה ואל אהרן"41, ומדוע, אפוא, מציין המדרש דוקא פרשה זו של "החודש..."42?
ההסבר לכך הוא43: "החודש" – מלשון חידוש – מבהיר את המטרה הכללית של כל התורה ומצוותיה, כדלעיל. וכיוון שה"חידוש" של התורה והמצוות הוא בשני ענינים כללים, שאחד מהם קשור למשה והשני – לאהרן, כדלהלן – לכן מודגש דוקא בפרשה זו הקשר לשניהם, ומשום כך אומר המדרש דוקא על פרשה זו "טובים השנים מן האחד".
ז. "חידוש" – מלמעלה ומלמטה
כבר הוסבר מספר פעמים, שהביטוי44 "דירה לו יתברך בתחתונים" כולל שני ענינים כלליים:
א) מצד ה"תחתונים" – שצריך לעשותם ראויים להיות דירה לה' יתברך.
ב) מצד למעלה – המשמעות של "דירה לו יתברך" היא שעצמותו של ה' מתגלית דוקא למטה, כפי שאדם, להבדיל, נמצא בדירתו בכל עצמותו45.
שני ענינים הללו הם "חידוש"46, כי כדי ש"תחתונים" יהיו ראויים להיות דירה לה' יתברך, הכרחי ביטול היש
הערות
- 37. ראה ראב"ע כאן. ועוד.
- 38. ראה ד"ה החודש שם פי"ג.
- 39. קהלת ד, ט.
- 40. קה"ר עה"פ.
- 41. "י"ג דברות נאמרו בתורה למשה ולאהרן" (תו"כ ורש"י ר"פ ויקרא. במדב"ר פי"ד, יט. וראה ספרי ס"פ נשא).
- 42. ודוחק לומר שנקט פרשה זו לדוגמא (מפני שהיא פרשה ראשונה שנאמרה לשניהם) ולא – ע"ד התחלת כמה מרז"ל כיו"ב: טובות פרשיות שנאמרו ע"פ שנים כו'. ובפרט שהיא מהפרשיות שנתמעט אהרן (מכילתא כאן. וראה במקומות שנסמנו בהערה הקודמת).
- 43. בהבא לקמן (ס"ו־ז) ראה גם ד"ה החודש הזה שם פ"ח (בסגנון אחר). וראה אוה"ת פרשתנו ריש ע' רעז (ובהגהות לשם – אוה"ת שם כרך ח ע' ב'תתקיא־ב). אוה"ת נ"ך (כרך ב) לקהלת עה"פ.
- 44. תניא רפל"ו. ע"פ תנחומא נשא טז. ועוד.
- 45. המשך תרס"ו ס"ע ג. ובכ"מ.
- 46. ראה בכ"ז ד"ה גדולים מעשה צדיקים שם. וראה גם סד"ה תקעו תרס"ז (בהמשך תרס"ו). לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 22 ואילך. חי"ב ע' 74 ואילך.
במדבר רבה י״ד:י״ט - הטקסט מספריא
וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו' (במדבר ז, פט), כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וגו', אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: וּבְבֹא משֶׁה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: וְלֹא יָכֹל משֶׁה. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: וְלֹא יָכֹל משֶׁה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: וּבְבֹא משֶׁה וגו', הִכְרִיעַ (שמות מ, לה): כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, אֱמֹר מֵעַתָּה כָּל זְמָן שֶׁהָיָה הֶעָנָן שָׁם לֹא הָיָה נִכְנַס משֶׁה לְשָׁם, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן הָיָה נִכְנַס וּמְדַבֵּר עִמּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א ח, יא): וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה', מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לג, כב): וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי, מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צה, יא): אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, כְּשֶׁיָּשׁוּב אַפִּי יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי. אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וגו'. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֵיזֶה צַד נִתְקַיְמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה שְׁנֵי כְּתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יַד זֶה, יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָן, עַד שֶׁיָּבוֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה נִכְנָס משֶׁה וְעוֹמֵד בָּאֹהֶל וְקוֹל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּמִין סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים. לְדַבֵּר אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וּכְנֶגְדָן נֶאֶמְרוּ שְׁלשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא לְאַהֲרֹן נֶאֱמַר אֶלָּא לְמשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְאֵלּוּ הֵן: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וגו' מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ, (שמות ל, ו לו): אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, (שמות כט, מב): לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם, (ויקרא ז, לח): בְּיוֹם צַוֹּתוֹ, (שמות לד, לד): אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה, (שמות כה, כב): אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות ו, כח): וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי. (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. הֲרֵי שְׁלשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין, מִעֵט אַהֲרֹן לְכֻלָּם. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה דִּבּוּר לְמשֶׁה, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבְהַר סִינַי, וּבְאֹהֶל מוֹעֵד. בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מַהוּ אוֹמֵר: וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּהַר סִינַי מַהוּ אוֹמֵר: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת הַר סִינָי. בְֹּאהֶל מוֹעֵד, מַהוּ אוֹמֵר: וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד.
תניא, ליקוטי אמרים ל״ו - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, מוּדַעַת זֹאת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה הוּא – שֶׁנִּתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים.
וְהִנֵּה, לֹא שַׁיָּיךְ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ בְּחִינַת מַעְלָה וּמַטָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין בְּשָׁוֶה.
אֶלָּא בֵּיאוּר הָעִנְיָן, כִּי קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרֵךְ יָחִיד וּמְיוּחָד, וּמְמַלֵּא כָּל הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁבָּרָא בּוֹ הָעוֹלָם, וְגַם עַתָּה כֵּן הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ. רַק שֶׁהַשִּׁינּוּי הוּא אֶל הַמְקַבְּלִים חַיּוּתוֹ וְאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, שֶׁמְּקַבְּלִים עַל יְדֵי לְבוּשִׁים רַבִּים הַמְכַסִּים וּמַסְתִּירִים אוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּדִכְתִיב: ״כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״, וְכִדְפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁאֲפִילוּ מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים ״חַיּוֹת״ אֵין רוֹאִין כוּ׳.
וְזֶהוּ עִנְיַן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, עַל יְדֵי רִיבּוּי הַלְּבוּשִׁים הַמַּסְתִּירִים הָאוֹר וְהַחַיּוּת שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ, עַד שֶׁנִּבְרָא עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי וְהַחוּמְרִי מַמָּשׁ, וְהוּא הַתַּחְתּוֹן בַּמַּדְרֵגָה, שֶׁאֵין תַּחְתּוֹן לְמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּעִנְיַן הֶסְתֵּר אוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ וְחֹשֶׁךְ כָּפוּל וּמְכוּפָּל, עַד שֶׁהוּא מָלֵא קְלִיפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵן נֶגֶד ה׳ מַמָּשׁ, לוֹמַר: ״אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד״.
וְהִנֵּה, תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה – אֵינוֹ בִּשְׁבִיל עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, הוֹאִיל וְלָהֶם יְרִידָה מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא הַתַּכְלִית הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא וְאִתְהַפֵּךְ חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא – שֶׁיָּאִיר אוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה כּוּלּוֹ, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז וְיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, מֵהֶאָרָתוֹ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּאִיר שָׁם עַל יְדֵי לְבוּשִׁים וְהֶסְתֵּר פָּנִים, הַמַּסְתִּירִים וּמַעֲלִימִים אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא שֶׁלֹּא יִבָּטְלוּ בִּמְצִיאוּת.
וְלָזֶה נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת עוֹז וְכֹחַ, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לְקַבֵּל שְׂכָרָם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ בְּאוֹר ה׳ הַנִּגְלֶה לֶעָתִיד בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, כְּדִכְתִיב: ״וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ [פֵּירוּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה מִמְּךָ בְּכָנָף וּלְבוּשׁ], וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״, וּכְתִיב: ״כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וְגוֹ׳, כִּי ה׳ יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְגוֹ׳״.
וְנוֹדָע, שֶׁיְּמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבִפְרָט כְּשֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, הֵם תַּכְלִית וּשְׁלֵימוּת בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלְּכָךְ נִבְרָא מִתְּחִילָּתוֹ
הגהה
וְקַבָּלַת שָׂכָר ﬠִיקָּרוֹ בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיﬠִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה מֵהָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:
וְגַם כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים מֵעֵין זֶה, בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, כְּדִכְתִיב: ״אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ״ – ״הָרְאֵתָ״ מַמָּשׁ, בִּרְאִיָּה חוּשִׁיִּית, כְּדִכְתִיב: ״וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״ – ״רוֹאִים אֶת הַנִּשְׁמָע״, וּפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: מִסְתַּכְּלִים לַמִּזְרָח וְשׁוֹמְעִין אֶת הַדִּבּוּר יוֹצֵא אָנֹכִי כוּ׳. וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת וּלְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְכִדְפֵירְשׁוּ בַּתִּיקּוּנִים ״דְּלֵית אֲתַר דְּלָא מַלֵּיל מִינֵּיהּ עִמְּהוֹן כוּ׳״.
וְהַיְינוּ, מִפְּנֵי גִּילּוּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵן כְּלָלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא פְּנִימִית רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְחָכְמָתוֹ, וְאֵין שָׁם הֶסְתֵּר פָּנִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ תּוֹרַת חַיִּים״. וְלָכֵן הָיוּ בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר פָּרְחָה נִשְׁמָתָן כוּ׳, אֶלָּא שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָהֶן בְּטַל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים״, וְהוּא טַל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא ״עוֹז״, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ כוּ׳״.
רַק שֶׁאַחַר כָּךְ גָּרַם הַחֵטְא וְנִתְגַּשְּׁמוּ הֵם וְהָעוֹלָם, עַד עֵת קֵץ הַיָּמִין, שֶׁאָז יִזְדַּכֵּךְ גַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף וְהָעוֹלָם, וְיוּכְלוּ לְקַבֵּל גִּילּוּי אוֹר ה׳, שֶׁיָּאִיר לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת ״עוֹז״. וּמִיִּתְרוֹן הַהֶאָרָה לְיִשְׂרָאֵל – יַגִּיהַּ חשֶׁךְ הָאוּמּוֹת גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב: ״וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה׳״, וּכְתִיב: ״וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּיו וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״לָבוֹא בְּנִקְרֹת הַצּוּרִים וּבִסְעִיפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה׳ וַהֲדַר גְּאוֹנוֹ וְגוֹ׳״, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עוּזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ וְגוֹ׳״:
מדרש תנחומא, נשא ט״ז - הטקסט מספריא
וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. רַב אוֹמֵר, כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיְהִי, דָּבָר חָדָשׁ הוּא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיְהִי, דָּבָר שֶׁהָיָה נִפְסָק לְהַרְבֵּה יָמִים וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה (שה״ש ה, א). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, נִתְאַוָּה שֶׁיְּהֵא לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּעֶלְיוֹנִים. בָּרָא אֶת הָאָדָם וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ (בראשית ב, טז-יז). וְעָבַר עַל צִוּוּיוֹ. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הָיִיתִי מִתַּאֲוֶה שֶׁיְּהֵא לִי דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִי בָּעֶלְיוֹנִים, וְדָבָר אֶחָד צִוִּיתִי אוֹתְךָ וְלֹא שָׁמַרְתָּ אוֹתוֹ. מִיַּד סִלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן. מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן (שם ג, ח). כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עַל הַצִּוּוּי, סִלֵּק שְׁכִינָתוֹ לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן. עָמַד קַיִן וְהָרַג לְהֶבֶל, מִיַּד סִלֵּק שְׁכִינָתוֹ לְרָקִיעַ שֵׁנִי כוּ'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שִׁבְעָה רְקִיעִים בָּרָאתִי, וְעַד עַכְשָׁו יֵשׁ רְשָׁעִים לַעֲמֹד בָּהּ. מֶה עָשָׂה. קִפֵּל אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָרְשָׁעִים וְהֶעֱמִיד אַבְרָהָם. כֵּיוָן שֶׁהֶעֱמִיד אַבְרָהָם, סִגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים, יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן רָקִיעַ שְׁבִיעִי לַשִּׁשִּׁי. עָמַד יִצְחָק וּפָשַׁט צַוָּארוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יָרַד מִשִּׁשִׁי לַחֲמִישִׁי כוּ' (שם). עָמַד מֹשֶׁה וְהוֹרִידָהּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרֵד ה' עַל הַר סִינַי (שמות יט, כ). וּכְתִיב: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה (שה״ש ה, א). אֵימָתַי, כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.