249

ו. יום המילה – כניסת הנפש הקדושה לגוף

מן הפסוק "יולדו על ברכי יוסף" – הן כפירוש תרגום יונתן, והן כפירוש תרגום אונקלוס ורש"י – ניתן להסיק מסקנות בחלק ההלכה שבתורה, ומהן:

אדמו"ר הזקן אומר בשולחן ערוך²¹ שתחילת כניסת נפש הקדושה בגוף היא בשעת המילה, ולכן "הנזהר מנגיעת הקטן מיום המילה ואילך קדוש יאמר לו".

לדין זה בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן אין מסומן המקור. ופעם הסבירו²², שיתכן לומר שהמקור לכך הוא בספר "סדר היום"²³, ולפני כן במנורת המאור²⁴ (לרבי ישראל אלנקאווה) וראשית חכמה, הפוסקים כדעה²⁵ ש"קטן מאימתי בא לעולם הבא... משעה שנימול".

לפי זה יש לומר שדין זה קשור למקור מוקדם יותר – תרגום יונתן שהוזכר לעיל על "יולדו על ברכי יוסף" – "כד אתילידו גזירינון יוסף". יוצא, שהברית – "גזירינון" – היא בזמן של "אתילידו". ולכאורה, אמנם, זמן הברית סמוך ללידה, אך לא בדיוק באותה זמן – "כד אתילידו"?

ועל־פי דברי אדמו"ר הזקן הנ"ל ניתן להבין, שאז הוא זמן כניסת הנפש הקדושה לגוף, שזה בדומה ללידה.

ז. אותו סנדק אצל כמה אחים

ענין נוסף בהלכה שניתן ללמוד מדברי תרגום יונתן הנ"ל:

מנהג ישראל²⁶ הוא שאין מכבדים אותו אדם בסנדקאות אצל שני אחים. ההסבר לכך הוא: המילה הושוותה לעבודת הקטורת, ולגבי הקטורת נאמר²⁷ "מעולם לא שנה אדם בה"²⁶.

ועל כך שואלים²⁸ מן הנאמר בתרגום יונתן: הרי כאן נאמר ש"בני מכיר" "גזירינון יוסף", שיוסף היה הסנדק אצל בני מכיר – בלשון רבים?

ויש לומר, שזוהי אסמכתא לדברי ה"חתם סופר"²⁹, שמרא דאתרא יכול לשמש סנדק אצל כמה ילדים של אותם הורים, ובדומה להקטרת הקטורת, שהדין "חדשים לקטורת"³⁰ אמור רק לגבי כהנים אחרים, אך לא בקשר