248

כי הברית סמוכה ביותר לזמן הלידה¹⁵.

ג) ועיקר: סביר יותר להסביר שיוסף היה סנדק בברית של "בני מכיר", מאשר לומר שבהיותו משנה למלך ובהיותו עסוק בניהול המדינה, ובלעדיו "לא ירים איש את ידו ואת רגלו"¹⁶, הוא יתמסר בעצמו לגידול ניניו.

ולפיכך, למרות שבפרשת ויצא מפרש רש"י "על ברכי – כתרגומו ואנא ארבי", ניתן היה לחשוב שכאן צריך לפרש את "יולדו על ברכי יוסף" כפירושו של תרגום יונתן.

וכדי לשלול פירוש זה, אין רש"י מסתפק באמרו רק "כתרגומו", אלא הוא מוסיף לבאר את תוכן הפירוש של "תרגומו" – "גדלן...", כדי להדגיש, שההכרח לבאר כאן "כתרגומו" איננו רק משום ביאור המילים "על ברכי יוסף", אלא גם משום תוכן הפסוק, כפי שיוסבר להלן.

ה. "גם בני מכיר..." – חידוש נוסף

נאמר בתורה "וירא יוסף לאפרים בני שלשים, גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף", ומהדגשת הפסוק "גם בני מכיר..." מובן, שיש בכך חידוש של "וירא יוסף לאפרים בני שלשים" –

ואין מובן: העובדה שיוסף זכה לראות בחייו "בני שלשים" מאפרים מוכיחה על תקופת חיים ארוכה יותר מאשר העובדה ש"בני מכיר בן מנשה" נולדו בחייו, שהרי (א) אלה הם רק "בנים שניים"¹⁷, (ב) ממנשה, אשר היה מבוגר מאפרים¹⁸?

אך לפי תרגום אונקלוס מובן הדבר: את "בני שלשים" לאפרים זכה יוסף רק לראות, בהיותם קטנים ביותר. ואילו לגבי "בני מכיר בן מנשה" החידוש הוא, שיוסף גדלם¹⁹, עד גיל מבוגר יותר.

וכדי להדגיש יותר, שמדובר אודות גידול הילדים עד גיל מבוגר, שלא כן "בני שלשים" לאפרים, מוסיף רש"י שהמשמעות של "על ברכי יוסף" היא "בין ברכיו" – כלומר, כדלעיל, בגיל מבוגר יותר²⁰.