212

שיחה א

א. הקשיים על פירוש רש"י בתחילת הפרשה

בתחילת הפרשה מצטט רש"י את המילים "ויגש אליו. דבר באזני אדוני", ומפרש: "יכנסו דברי באזניך".

מה הקושי במילים "דבר באזני אדוני", שאותו מתרץ רש"י באמצעות הפירוש "יכנסו דברי באזניך"?

יש המסבירים¹, שהמשמעות הפשוטה של "באזני אדוני" היא – "שביקש לדבר באזניו ממש"², כלומר באזניו של יוסף בלבד, כך שאף אחד אחר מלבדו לא ישמע את דבריו; אבל כאן אי אפשר לפרש כך, כי אין זאת דרך כבוד לשוחח באזני משנה למלך. לכן מסביר רש"י, שכאן המשמעות היא – "יכנסו דברי באזניך".

אך אין מובן³: ביטוי זה נמצא בתורה מספר פעמים לפני כן – "וישכם אבימלך... וידבר... באזניהם"⁴, "ויען עפרון... באזני בני חת"⁵, "וידבר אל עפרון באזני עם הארץ"⁶ – וגם שם אי אפשר להסביר שהכוונה היא לדיבור על־ידי לחישה באזניהם.

(בודאי לא דיבר אבימלך אל עבדיו באופן של "פיו באזניהם"⁷; גם דיבורו של עפרון לא נאמר בלחישה באזני בני חת, אלא להיפך: דיבורו היה אל אברהם, אך גם בני חת שמעוהו. וכך – דיבורו של אברהם לעפרון באזני עם הארץ) "באזני"... היא "יכנסו דברי באזניך", ומדוע הוא צריך להסביר זאת בפסוקנו?

וכן אין מובן: מדוע מצטט רש"י גם את המילים "ויגש אליו"? "יכנסו דברי באזניך" מסביר רק את המילים "דבר באזני אדוני".

אין לומר, שרש"י רוצה לציין בכך רק את התחלת הפרשה, כי כאמור מספר פעמים⁸, אם זו היתה מטרתו היה עליו להתחיל כל פרשה במילותיה הראשונות, אבל רש"י אינו עושה כן⁹, אלא כאשר הוא מפרש מילים אלו.