ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ג

138

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ההלכה כדעת רבי אליעזר, ומכשירי מצוה אינם בעלי חשיבות כמצוה עצמה, אך למרות זאת, יש גם על פי ההלכה מקרים מסויימים שלגביהם נקבע שמכשיר המצוה נחשב כמצוה עצמה.

וכדוגמא לכך – דבריו הידועים של הר"ן¹⁸, שלמרות שהאשה אינה מצווה במצות פריה ורביה, "מכל מקום יש לה מצוה מפני שהיא מסייעת לבעל לקיים מצותו". וענין זה עצמו ניתן להבינו בשני אופנים, כפי שכבר הוסבר בהזדמנות קודמת בהרחבה¹⁹: א) "יש לה מצוה (סתם)" – משום שהאשה מסייעת לדבר מצוה הרי היא זוכה במצוה כלשהי. מצוה זו אינה מוגדרת כמצות פריה ורביה במיוחד, אלא כמצוה סתם. ב) משום שהיא "מסייעת לבעל" לקיים את מצות פריה ורביה, הרי מצותה נחשבת כמצוה רבה²⁰ של פריה ורביה.

ה. ההכנה – מכשיר או סיוע?

ההבדל בין האמור לעיל לגבי מכשירי מצוה שאינם דוחים שבת, לבין המקרה של "מסייע" אצל האשה, מובן בפשטות²¹:

במקרה של מכשירי מצוה שלעיל הרי ההכנה למצוה והמצוה עצמה הן שתי פעולות נפרדות, הן מתבצעות בזמן שונה וכדומה. אמנם, הפעולה הראשונה היא הכרחית, אך היא מתבצעת בפני עצמה ורק תכליתה היא הפעולה השניה. ולכן אין לפעולת הכנה זו חשיבות ומהות כמצוה עצמה.

לעומת זאת במצות פריה ורביה שהוזכרה לעיל, הרי הסיוע של האשה נעשה חלק ממשי ממצות הבעל. וההבדל היחיד ביניהם הוא שחובת המצוה חלה על הבעל בלבד.

ולכן זוכה סיוע זה של האשה באותה חשיבות כמו המצוה עצמה.

ו. הבריאה – הכנה או מסייעת?

בדומה להבדל שהוזכר לעיל בין הכשר לבין סיוע – האם זהו טפל בלבד, או שהוא זוכה לאותה חשיבות בדומה לעיקר – יש מקום לברר בקשר לבריאה, אשר נבראה "בשביל התורה ובשביל ישראל":

אפשר לומר, שהבריאה היא רק הכנה ודבר טפל, ואין לה אותה חשיבות ומעלה כמו לתורה ולישראל. או – שמשום שהתורה וישראל מוכרחות להזדקק לבריאה, והיא מסייעת ושותפה לקיום התורה והמצוות, הרי הבריאה זוכה לחשיבות שמעין החשיבות של התורה וישראל²².

הערות

18. רפ"ב דקדושין.
19. ראה לקו"ש שם. חי"ד ע' 41 ואילך.
20. תוד"ה וכי – שבת ד, א. ד"ה לא תהו – גיטין מא, ב.
21. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 253. ע' 202 הערה 69. ועוד.
22. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 97 ואילך. ע' 249. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.